חוקרים מניו-זילנד מדווחים במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Sports Medicine על ממצאים חדשים מהם עולה כי לפחות חמישה גורמים מעלים את הסיכון להישנות אי-יציבות לאחר פריקה קדמית טראומטית ראשונה של הכתף במבוגרים.
שיעורי אי-יציבות לאחר פריקה קדמית טראומטית ראשונה של הכתף נעים בין 26-100% בדיווחים קודמים, וייצוב ניתוחי מיידי הוצע במקרים אלו בסיכון גבוה להישנות אי-יציבות.
על-בסיס נתונים מעשרה מחקרים, החוקרים זיהו 1,324 משתתפים בטווח הגילאים 15-96 שנים והתמקדו בחמישה גורמי סיכון שתוארו בלפחות שני מחקרים באיכות טובה עם עדויות משמעותיות. הסיכון הכולל להישנות אי-יציבות שנה לאחר פריקה ראשונה עמד על 39%.
שיעורי הישנות אי-יציבות היו גבוהים פי 3.18 בגברים בהשוואה לנשים ובחולים מתחת לגיל 40 שנים תועד סיכוי גבוה פי 13 להישנות אי-יציבות, בהשוואה למטופלים מבוגרים יותר.
מהנתונים עולה כי יש חשיבות רבה לזמן מפריקה ראשונית, כאשר מרבית האירועים תועדו במהלך השנתיים לאחר הפציעה. גורמי סיכון אחרים שהשפיעו על שיעורי אי-יציבות כללו גמישות-יתר, שלוותה בעליה של פי 2.68, שבר של הגבשושית הגדולה, שלווה בירידה של 87% בסיכוי להישנות.
לא מדובר בגורמי סיכון שישפיעו על ההחלטה להתערבות ניתוחית או לא-ניתוחית אלא בגורמים המנבאים הישנות. דרושים מחקרים נוספים במטרה לקבוע כיצד להתמודד עם גורמי הסיכון הללו.
Br J Sports Med 2015
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!