מהי היעילות של הידרודילטציה מונחית US לכאב של כתף קפואה? (מתוך כנס RSNA)

מאת ד”ר בן פודה-שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-96 של ה-American Society of North America (RSNA) עולה כי הזרקת נוזל אל מפרק הכתף תחת הנחיית אולטראסאונד הינה שיטה יעילה להקלת הכאב הנלווה למצב של כתף קפואה (Frozen shoulder).

כתף קפואה, או Adhesive capsulitis, הינו מצב שעלול להיות עמיד במיוחד בפני שיטות הטיפול המקובלות, כגון פיזיותרפיה ותרופות מקבוצת ה-NSAID’s, מסבירים החוקרים. לדבריהם, מצב מכאיב זה עשוי להיות מוגבל במשכו, אולם כ-15-50% מהחולים יסבלו מכאבים מתמשכים ומנוקשות בכתף אשר אינם מגיבים לטיפול שמרני ומצריכים צעדים אגרסיביים יותר.

הידרודילטציה עבור כתף קפואה תוארה לראשונה בשנת 1965, אולם אין רופאים רבים העושים בה שימוש, בין היתר בשל היעדר ידע אודות יתרונותיה או זמינותה. לפיכך, ביקשו החוקרים בעבודתם זו לבחון את חשיבות ושימושיות השיטה האמורה בעשייה הקלינית.

לשם כך, ביצעו החוקרים 34 פעולות הידרודילטציה בקרב 33 חולים עם כתף קפואה בין החודשים יולי 2007 ואוקטובר 2009. חמש מפעולות אלו בוצעו תחת הכוונה פלואורוסקופית. בנוסף, מציינים החוקרים כי היו שני מקרים של כישלון טכני של הפעולה תחת אולטראסאונד, שני מקרים נוספים של היעדר גישה לחדר האולטראסאונד ומקרה נוסף בו הוחלט כי החולה מצוי בסיכון גבוה לביצוע הפעולה בשל סוכרת.

גילם הממוצע של החולים עמד על 54 שנים (טווח, 36 עד 71 שנים) ומשך התסמינים עמד בממוצע על 8 חודשים (טווח, 0.5 עד 24.0 חודשים).

החוקרים מדווחים כי במהלך הפעולה הורחב המפרק הגלנוהומוראלי באמצעות 30 מ”ל של Normal saline, 5 מ”ל של 0.5% Levobupivacaine ו-80 מ”ג של Triamcinolone.

החוקרים מוסיפים כי רק 21 מהחולים היו זמינים למעקב, וכי משך המעקב הממוצע היה 3.5 חודשים (טווח, 0.5 עד 13.0 חודשים). בתום ארבעה שבועות, נמצא כי 18 חולים (86%) דיווחו כי היו חופשיים לחלוטין מכאבים. יתר שלושת החולים דיווחו על תועלת מועטה בלבד אם בכלל כתוצאה מהפעולה. אחד מחולים אלו נזקק לדה-קומפרסיה סובאקרומיאלית ארתרוסקופית, והשניים הנותרים ממתינים לביצוע פעולה דומה.

תוצאות ארוכות טווח בתום 18 שבועות היו זמינות עבור 12 חולים, ו-9 מהם (75%) היו חופשיים לחלוטין מכאב בנקודת זמן זו. שלושה חולים דיווחו על תסמינים חוזרים, ומהם שני חולים עברו שחרור קפסולרי ארתרוסקופי. החולה הנוסף טופל בפיזיותרפיה עם מידה מתקבלת על הדעת של הקלת התסמינים.

לדברי החוקרים, טווח התנועה הפאסיבי הממוצע של הכתף השתפר בכ-30 מעלות בכל הכיוונים. בנוסף, לא נצפו סיבוכים בעקבות ההידרודילטציה.

המדובר לטענת החוקרים בפעולה פשוטה יחסית עם תועלת רבה עבור קבוצה נבחרת של חולים. הפעולה נסבלת בצורה טובה יותר עבור חולים אשר אחרת יזדקקו למניפולציה תחת הרדמה או לשחרור קפסולארי פתוח בצורה אורתוסקופית, הם מסבירים. לדבריהם, יש צורך במחקרים ארוכי טווח על מנת להדגים את תועלתה הממושכת של הפעולה.

מומחה בתחום אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים, טוען כי השיטה מבוצעת לעיתים תכופות יותר באוסטרליה ובבריטניה, ופחות כך בארצות הברית. לדבריו, בעוד שמדובר בעיקרון מעניין מאוד, נראה שאין בנמצא מחקרים קליניים גדולים הבוחנים את יעילותו, כי אם סדרות קטנות בלבד. הוא סבור כי באם מבוצעת הרחבה ניכרת של חלל מפרק הכתף ללא הרדמה מקומית רבה, עלולה הפעולה להיות כואבת למדי. יתכן וזוהי אחת הסיבות לכך שאינה מבוצעת תכופות בארה”ב, הוא מציע.

באשר לסוגיית הכאב הנלווה לפעולה, מציינים החוקרים כי החולים עלולים לחוש אי נוחות קלה כאשר נקרעות הידבקויות הקפסולה, אולם ההקלה בכאב הינה מיידית עבור מרביתם. בנוסף, הם מזכירים כי הפעולה מבוצעת תחת הרדמה מקומית, וכי מרבית החולים מסוגלים להניע את הכתף מיד לאחריה. פעולה זו עשויה לספק ריפוי עבור חולים מסוימים והקלה זמנית בכאב למשך פרקי זמן משתנים עבור אחרים, הם מסכמים.

מתוך הכנס השנתי ה-96 של ה-American Society of North America (RSNA) אשר נערך בשיקאגו, אילינוי, בחודש דצמבר 2010.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן