האם ניתן לחזור לפעילות ספורטיבית לאחר ניתוח להחלפת מפרק הכתף? (מתוך American Journal of Sports Medicine)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יולי של ירחון American Journal of Sports Medicine עולה כי מבוגרים רבים אשר עסקו בפעילויות ספורט כגון שחיה וגולף יכולים לחזור לכך לאחר החלפה מלאה של מפרק הכתף.

החוקרים מסבירים כי ניתוחים להחלפת מפרק הכתף הינם הרבה פחות שכיחים מאשר החלפה מלאה של מפרק הירך או מפרק הברך. בארצות הברית עוברים כ-23,000 בני אדם ניתוח זה מדי שנה, לעומת למעלה מ-700,000 העוברים החלפת מפרק ירך או ברך. כתוצאה מכך, הם מוסיפים, גם מספר המחקרים אשר בוחנים את היכולות האתלטיות של מטופלים העוברים ניתוח החלפת מפרק הכתף הינו נמוך משמעותית.

לפיכך, ביקשו החוקרים במחקרם זה לעקוב אחר 100 קשישים אשר עברו ניתוח להחלפה מלאה של מפרק הכתף במרכז רפואי יחיד בשוויץ. הם מדווחים כי מבין 55 המטופלים אשר עסקו קודם לכן בפעילות ספורטיבית בצורה שגרתית, 89% שבו לפעילות תוך פרק זמן ממוצע של שלוש שנים לאחר הניתוח. הם מציינים כי ענפי הספורט השכיחים ביותר אליהם שבו המטופלים לאחר הניתוח כללו שחייה, גולף, רכיבה על אופניים ואימוני כושר.

לדברי החוקרים, מיעוט מהחולים אשר היו פעילים לפני שחוו החמרה בבעיות הכתף לא שבו לפעילויות ספורט מעין אלו, אולם אף אחד מהחולים לא ציין כי חדל לעסוק בהן בגלל הניתוח עצמו. הם מוסיפים כי הניתוח לא העלים לחלוטין בעיות בכתף בחולים אשר שבו לפעילויות ספורט. לדבריהם, מבין 49 המטופלים אשר היו פעילים הן לפני הבעיות בכתף והן לאחר הניתוח, 37% ציינו כי גם לאחריו סבלו ממגבלות בפעילויות הגופניות אותן מסוגלים לבצע.

אף על פי כן, החוקרים מדווחים כי 69% מסוגלים היו לשוב לאותם ענפי הספורט מהם נהנו לפני הבעיות בכתף, ובאותה מידה של אינטנסיביות.

החוקרים מציינים כי מרבית חולים אלו החלו לעסוק שוב בספורט בתוך שישה חודשים מהניתוח, אולם על פי רוב הדבר לקח כשנה בטרם מסוגלים היו לחזור לתפקוד המקסימלי לו היו רגילים לדבריהם.

החוקרים מסכמים כי תוצאות מחקרם זה מעידות על כך שחולים אשר היו פעילים לפני ניתוח להחלפת מפרק הכתף מראים סבירות גבוהה לכך שיהיו מסוגלים לשוב לפעילות ספורטיבית לאחריו.

בין מגבלות המחקר הנוכחי מזכירים החוקרים כי המדובר למעשה בסדרת מקרים, שכן לא הייתה קבוצת ביקורת לשם השוואה. בנוסף, הם מציינים את היות המחקר חד-מרכזי. החוקרים מוסיפים כי משך המעקב הממוצע של שלוש שנים הינו קצר יחסית, ולטענתם יש צורך במחקרים ארוכי טווח על מנת לבחון שמא חזרה לעיסוק בספורט גורמת לשחיקה מהירה יותר של המפרק המלאכותי או לשיעור גבוה יותר של התרופפותו, באופן שעלול להביא לצורך בניתוח חוזר.

Am J Sports Med 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן