מהי היעילות של תוכנית פיזיותרפיה ותרגול ביתי במחלה כרונית של גידי השרוול המסובב? (מתוך BMJ)

מאת ד”ר בן פודה שקד

במחקר חדש שפורסם בגיליון יולי של ירחון British Medical Journal (BMJ) עולה כי תוכנית של פיזיותרפיה ותרגילים ביתיים לא הביאה לשיפור מיידי משמעותי בכאב ובתפקוד במבוגרים הסובלים ממחלה כרונית של השרוול המסובב (Rotator cuff, RF) בהשוואה לטיפול דמה. עם זאת, בהמשך המעקב נצפה שיפור רב יותר בתפקוד ובכוח הכתף.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות של תוכנית הכוללת פיזיותרפיה (Manual therapy) ותרגילי התעמלות ביתיים בהשוואה לטיפול דמה הניתן בידי פיזיותרפיסטים עבור חולים מבוגרים הסובלים ממחלה כרונית של השרוול המסובב. המחקר הינו מחקר מבוקר בהקצאה אקראית, תוך שמירה על סמיות (מצד המטופלים ואחד מהחוקרים המעריך את התוצאות).

במחקר נכללו 120 מטופלים עם מחלה של השרוול המסובב הנמשכת למעלה משלושה חודשים, אשר הוקצו אקראית לאחת משתי זרועות המחקר. בזרוע הטיפול הפעיל, עברו החולים תוכנית מוגדרת של פיזיותרפיה ותרגילים ביתיים, בעוד שבזרוע טיפול הדמה עברו החולים טיפול לא-פעיל באולטראסאונד ומריחת ג’ל דמה. המשתתפים משתי הקבוצות עברו עשרה מפגשים של טיפול פרטני במהלך תקופה של למעלה מעשרה שבועות. בתום 12 שבועות של מעקב, המשיכה קבוצת הטיפול הפעיל את תוכנית התרגילים הביתיים, בעוד שהטיפול הופסק בקבוצת טיפול הדמה.

החוקרים ביקשו לעקוב אחר כאב ויכולת התפקוד בחולים, באמצעות ה-Shoulder pain and disability index, וכן לאמוד את הכאב הממוצע בעת תנועה על סקאלה מספרית של 11 נקודות. בנוסף, נבדק הדירוג הכללי על פי תפישת החולה של השינוי הכולל שחל. 112 משתתפים (93%) השלימו את 22 שבועות המעקב של המחקר.

החוקרים מדווחים כי בשבוע 11 למעקב לא נצפו הבדלים בין הקבוצות ביחס לשינוי במדד ה- Shoulder pain and disability index (3.6; 95% CI = -2.1 9.4) או ביחס לשינוי בכאב (0.7; 95% CI = -0.1 1.5). שתי הקבוצות הראו שיפור משמעותי לדבריהם. נבדקים רבים יותר בקבוצת הטיפול הפעיל דיווחו על תוצא מוצלח, אם כי ממצא זה לא הגיע לכדי מובהקות סטטיסטית: 42% (24 מבין 57) מהנבדקים בקבוצת הטיפול הפעיל ו-30% (18 מבין 61) מאלו שבקבוצת הביקורת דיווחו על תוצא שכזה (סיכון יחסי 1.43; 95% CI = 0.87-2.34).

בנוסף, מציינים החוקרים כי קבוצת הטיפול הפעיל הראתה שיפור רב משמעותית במדד האמור לעומת קבוצת טיפול הדמה בתום 22 שבועות של מעקב (הבדל בין קבוצתי, 7.1; 95% CI = 0.3-13.9), אם כי לא נצפה הבדל מובהק בין הקבוצות ביחס לשינוי בדרגת הכאב (0.9; 95% CI = -0.03 1.7) או ביחס לאחוז החולים המדווחים על תוצא מוצלח של הטיפול (סיכון יחסי, 1.39; 95% CI = 0.94-2.03). מספר מדדים משניים הראו עדיפות לטובת הטיפול הפעיל, מוסיפים החוקרים, לרבות ציון התפקוד מתוך מדד ה- Shoulder pain and disability index, כוח השרירים, ההפרעה לפעילויות היומיום ואיכות החיים של המטופלים.

החוקרים מסכמים כי תוכנית מסודרת של פיזיותרפיה ותרגילים ביתיים לא הביאה לתועלת מיידית רבה יותר בכאב ובתפקוד לחולים בגיל העמידה עד גיל מבוגר יותר הסובלים ממחלה כרונית של השרוול המסובב, בהשוואה לטיפול דמה ריאליסטי. הם מדגישים כי ממצא זה עלה תוך תקנון למגע בין המטפל והמטופל. עם זאת, הם מציינים כי נצפו שיפורים רבים יותר בתום תקופת המעקב, ובמיוחד ביחס לתפקוד הכתף והכוח השרירי, ממצא העשוי להצביע על כך שהתועלת בעקבות הטיפול הפעיל עשויה לדרוש זמן עד לביטויה.

BMJ 2010

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן