מסקירה שיטתית שפורסמה בכתב העת Canadian Journal of Cardiology עולה כי למרות שבחולים לאחר אבחנה של מחלות לב, תכניות שיקום התמקדו בכושר גופני של החולים, סוגיית שיפור הבריאות המינית או ייעוץ רשמי בנושא, לא נכללו בתכניות אלו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ירידה בפעילות המינית הינה בעיה נפוצה בחולים עם מחלות לב וכלי דם. למרות שיש עדויות לפיהן שיקום לב עשוי לשפר בצורה יעילה את התוצאים הגופניים ואיכות החיים הכוללת, ההשפעות על פעילות מינית עדיין אינן ברורות. כעת הם ביקשו להשלים סקירה שיטתית להערכת הקשר בין השתתפות בתכניות שיקום ובין תוצאות פעילות מינית במבוגרים עם מחלות לב וכלי דם.
החוקרים השלימו סקירת ספרות, כולל חיפוש במאגרי MEDLINE, PsycINFO, EMBASE, CINAHL, לזיהוי מחקרים שהשוו השתתפות בתכנית שיקום לב, לעומת אי-השתתפות בתכניות אלו, מצד מבוגרים בגילאי 18 שנים ומעלה, עם אבחנה של מחלות לב וכלי דם, אשר דיווחו על תוצאות פעילות מינית.
הסקירה כללה 14 מחקרים: 6 מחקרים אקראיים ומבוקרים, 5 מחקרים לא-אקראיים ומבוקרים ושלושה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים. כל תכניות שיקום לב כללו מרכיב שהתבסס על פעילות גופנית וארבע תכניות כללו מרכיב שהתמקד בפעילות מינית. שבעה מחקרים דיווחו על תועלת משמעותית בהערכת תוצאי פעילות מינית בעקבות השתתפות בתכנית שיקום, מחקר אחר דיווח על נזק משמעותי וב-11 מחקרים לא זוהו הבדלים משמעותיים בתוצאים אלו בין חולים שלקחו חלק בתכניות שיקום ואלו שלא השתתפו בתכניות דומות.
החוקרים כותבים כי ההשפעה של תכנית שיקום על הפעילות המינית הייתה ברובה לא חד-משמעית או חיובית. תכנית שיקום לב הדגימה תוצאות מעט מבטיחות לשיפור תפקוד ותדירות פעילות מינית, עם תוצאות סותרות בכל הנוגע לחזרה לפעילות מינית קודמת ושביעות רצון של המטופלים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי עדיין לא ברור אם תכניות שיקום משפרות תוצאי תפקוד מיני במבוגרים עם מחלות לב וכלי דם, אך מהנתונים הללו עולה כי יש מקום להמשיך ולבחון את הנושא.
Can J Cardiol. 2018;34:1590-1598
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!