במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי במבוגרים עם סוכרת מסוג 1 קיים קשר בצורת J בין ערכי המוגלובין מסוכרר ובין הסיכון לאלח-דם, כאשר הסיכון הנמוך ביותר תועד בנוכחות ערכי המוגלובין מסוכרר סביב 7%.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין המוגלובין מסוכרר ובין אלח-דם במבוגרים עם סוכרת מסוג 1 ולקבוע את הקשר בין המוגלובין מסוכרר ובין הסיכון לתמותה באלו עם אבחנה של אלח-דם.
מדגם המחקר כלל 33,549 מבוגרים עם סוכרת מסוג 1 במאגר Swedish National Diabetes Register בין ינואר 2005 ועד דצמבר 2015. ניתוח רב-משתני שימש להערכת הקשר בין ערכי המוגלובין מסוכרר ובין הופעת אלח-דם והקשר בין המוגלובין מסוכרר ובין תמותה בקרב אלו עם אלח-דם.
מדגם המחקר כלל 713 חולים (2.1%) עם אבחנה של אלח-דם לאורך תקופת המחקר. בהשוואה לערכי המוגלובין מסוכרר בטווח 6.5-6.9%, יחס הסיכון המתוקן לאלח-דם עמד על 2.50 (רווח בר-סמך 95% של 1.18-5.29) בנוכחות המוגלובין מסוכרר קטן מ-6.1% , על 1.88 (רווח בר-סמך 95% של 0.96-3.67) באלו עם המוגלובין מסוכרר בטווח 6.1-6.4%, על 1.78 (רווח בר-סמך 95% של 1.09-2.89) באלו עם המוגלובין מסוכרר בטווח 7.0-7.8%. בחולים עם ערכי המוגלובין מסוכרר בטווח 7.9-8.7% תועד יחס סיכון מתוקן של 1.86 (רווח בר-סמך 95% של 1.14-3.03), באלו עם המוגלובין מסוכרר בטווח 8.8-9.7% יחס הסיכון המתוקן עמד על 3.15 (רווח בר-סמך 95% של 1.91-5.19) ובאלו עם ריכוז המוגלובין מסוכרר של מעל 9.7% תועד יחס סיכון מתוקן של 4.26 (רווח בר-סמך 95% של 2.53-7.16).
ניתוח סטטיסטי הדגים קשר בצורת J בין ריכוז המוגלובין מסוכרר ובין הסיכון לאלח-דם, כאשר הסיכון הקטן ביותר תועד בנוכחות המוגלובין מסוכרר סביב 7.0%.
החוקרים לא זיהו קשר בין המוגלובין מסוכרר ובין הסיכון לתמותה בקרב חולים שפיתחו אלח-דם.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין איזון גליקמי ובין הסיכון לאלח-דם בחולים עם סוכרת מסוג 1. הסיכון הנמוך ביותר לאלח-דם תועד בחולים עם ריכוז המוגלובין מסוכרר סביב 7%. עוד עולה מהנתונים כי לא זוהה קשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר ובין הסיכון לתמותה בחולים עם אלח-דם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!