וידויו של פסיכיאטר: איך השתחררתי מהמחלקה הסגורה ../מאמרו של פרופ’ פסח ליכטנברג ב”הארץ”

במאמר דעה אישי מספר פרופ’ פסח ליכטנברג, פסיכיאטר, מייסד עמותת סוטריה ישראל, ולשעבר ראש החוג לפסיכיאטריה באוניברסיטה העברית, על תחושת האכזבה שחש הוא ופסיכיאטרים רבים אחרים מיכולת התרופות הפסיכיאטריות למתן מענה מלא למחלות נפש.

ליכטנברג מסביר כי לאורך השנים הבין שהמוח האנושי שונה מאיברים אחרים בגוף, ושקיים גם מימד נפשי משמעותי, ולכן לא ניתן בעצם לצפות לכך שהתרופות הפסיכיאטריות בלבד יצליחו להשיג מרפא או שיפור משמעותי, במיוחד בטווח הארוך. כך גם לגבי האשפוז הפסיכיאטרי.

הוא מציג את החלופה שיזם, “בית סוטריה” : “(גאולה ביוונית) בירושלים — בית טיפולי בקהילה למתמודדי נפש שזקוקים לאשפוז. במקום מוסד, הם מגיעים לבית, עם צוות שכולו אומר קשב וכבוד. אין סטיגמה, אין כפייה, אין שיפוטיות, והשימוש בתרופות קטן בהרבה מאשר באשפוז. מדובר למעשה במעבר מתפישת מצבי נפש קיצוניים כמחלה לתפישתם כחוויה אנושית שדורשת הקשבה, הבנה, שיח ותמיכה”

ליכנטנברג מציג נתונים ומקרה המעידים על הצלחת הגישה ומוסיף כי המודל מוכר גם ע”י משרד הבריאות כ”בית מאזן” , אך עדיין לא נכלל בסל השירותים, מה שמטיל נטל כלכלי כבד על המטופלים ומשפחותיהם.

למאמר ב”הארץ”

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן