בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) ותפקוד כלייתי ירוד, בהשוואה לאלו עם תפקוד כלייתי תקין, שיעורי ההפוגה לאחר טיפול תרופתי נמוכים יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Rheumatology.
החוקרים התבססו על נתונים ממרשם להערכת היעלות של תרופות ביולוגיות וסינתטיות לטיפול בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ותפקוד כלייתי ירוד או תקין. הם בחנו את הנתונים אודות 12,123 התחלות טיפול בתכשירים ביולוגי או סינתטי ממוקד ב-9,601 חולים (גיל חציוני של 59.0 שנים, 80.2% נשים).
התוצא העיקרי היה שיעורי הפוגה במחלה לפי מדד CDAI (או Clinical Disease Activity Index). תוצאים משניים כללו שיעורי פעילות מחלה נמוכה או הפוגה לפי מדד CDAI (מדד CDAI או 2.8-10.0 או עד 2.8 נקודות) ושיעורי הפסקת והקפדה על הטיפול התרופתי.
שיעורי הפוגה על-בסיס מדד CDAI עמדו על 27.9% לעומת 19.4% מבין 10,857 לעומת 1,266 התחלות טיפול תרופתי בחולים עם תפקוד כלייתי שמור לעומת התחלת טיפול באלו עם תפקוד כלייתי ירוד.
מניתוח הנתונים עולה כי תפקוד כלייתי לקוי לווה בסיכוי מופחת להשגת הפוגה על-בסיס CDAI, בהשוואה לתפקוד כלייתי תקין (יחס סיכון מתוקן של 0.76, רווח בר-סמך 95% של 0.66-0.88). בנוסף, ירידה בתפקוד הכלייתי לוותה במספר קטן יותר של חולים שהשיגו הפוגה או פעילות מחלה נמוכה לפי CDAI (יחס סיכון מתוקן של 0.89, רווח בר-סמך 95% של 0.82-0.97).
שיעורי הפסקת טיפול היו דומים בין חולים עם תפקוד כלייתי ירוד (49.2%) לעומת תפקוד כלייתי שמור (52.1%) ושיעורי הקפדה על הטיפול לאורך זמן היו דומים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים באפשרות של קשר ישיר בין תפקוד כלייתי ירוד ובין תגובה מופחתת לטיפול התרופתי בתכשירים ביולוגיים וסינתטיים. התוצאות גם מדגישות את החשיבות הפרוגנוסטית של תפקוד כלייתי בטיפול בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
The Lancet Rheumatol, April 22, 2026






תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!