במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי גיל, יתר לחץ דם, דיכאון וחרדה שהם גורמי סיכון מוכרים היטב לדמנציה, דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) פעילה ונוכחות מחלות לב וכלי דם, מלווים בסיכון מוגבר להיארעות דמנציה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מצטברות עוד ועוד עדויות המצביעות על כך שבחולים עם דלקת מפרקים שגרונית סיכון מוגבר לדמנציה. כעת הם ביקשו לבחון גורמי סיכון להיארעות דמנציה בחולים עם אבחנה חדשה של דלקת מפרקים שגרונית.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל חולים שהתגוררו בשמונה מחוזות במינסוטה שהיו בגילאי 50 שנים ומעלה כאשר ענו על קריטריוני ה-ACR לשנת 1987 להיארעות דלקת מפרקים בין 1980-2014 והיו במעקב עד תמותה/הגירה או עד סוף שנת 2019. היארעות דמנציה הוגדרה על-פי קודי ICD-9/ICD-10.
מדגם המחקר כלל 886 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית (גיל ממוצע של 65 שנים, 65% נשים). במהלך מעקב חציוני של 8.5 שנים אובחנו 103 חולים עם דמנציה. לאחר תקנון לגיל, מין ושנה קלנדרית של היארעות דלקת מפרקים שגרונית, גיל מבוגר יותר בעת היארעות דלקת מפרקים שגרונית (יחס סיכון של 1.14 לכל עליה של שנה אחת בגיל, רווח בר-סמך 95% של 1.12-1.17), נודולים ריאומטיים (יחס סיכון של 1.76, רווח בר-סמך 95% של 1.05-2.95), יתר לחץ דם (יחס סיכון של 1.84, רווח בר-סמך 95% של 1.19-2.85), נוכחות נפיחות במפרקים גדולים (יחס סיכון של 2.03, רווח בר-סמך 95% של 1.14-3.60), מחלה קרדיווסקולארית (יחס סיכון של 2.25, רווח בר-סמך 95% של 1.38-3.66), בפרט אירוע מוחי איסכמי (יחס סיכון של 3.16, רווח בר-סמך 95% של 1.84-5.43) ואי-ספיקת לב (יחס סיכון של 1.82, רווח בר-סמך 95% של 1.10-3.00), חרדה (יחס סיכון של 1.86, רווח בר-סמך 95% של 1.16-2.97) ודיכאון (יחס סיכון של 2.63, רווח בר-סמך 95% של 1.76-3.93) לוו בסיכון מוגבר לדמנציה. הקשרים המובהקים סטטיסטית נותרו גם לאחר תקנון לגורמי סיכון קרדיווסקולאריים וכל מחלה קרדיווסקולארית.
ממצאי המחקר מעידים כי ישנם מספר גורמי סיכון להתפתחות דמנציה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, כאשר מעבר לגיל, אבחנה של יתר לחץ דם, דיכאון וחרדה לוו בסיכון מוגבר לפגיעה הקוגניטיבית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!