חוקרים מבריטניה מדווחים במאמר חדש בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases כי לפחות 6% מכלל החולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis), שקיבלו אי-פעם טיפול בתרופות ממשפחת bDMARD (Biologic Disease Modifying Antirheumatic Drug) הציגו מחלה עמידה לטיפול ב-bDMARD. ההיארעות בפועל עשויה להיות גבוהה יותר משמעותית, מאחר והחוקרים התבססו על הגדרה מוגבלת של עמידות לטיפול, הכוללת כתגובה לא-הולמת לשלוש משפחות תרופות שונות, ולא רק לתרופות עם מנגנוני פעולה שונים.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לכמת את תדירות מקרי עמידות דלקת מפרקים שגרונית ל-bDMARD וכן לזהות גורמים הקשורים עם עמידות זו.
מדגם המחקר כלל חולים עם דלקת מפרקים שגרונית, אשר החלו טיפול קו-ראשון במעכבי TNF ונכללו במאגר British Society for Rheumatology Biologics Register for RA בין 2001-2014. החוקרים זיהו חולים עם עמידות לטיפול ביולוגי בתאריך שבו החלו את משפחת התרופות השלישית של bDMARD.
מהתוצאות עלה כי 867 מבין 13,502 חולים (6%) הציגו עמידות לטיפול ביולוגי; חציון הזמן עד לטיפול במשפחה שלישית של bDMARD עמד על שמונה שנים. מניתוח רב-משתני עלה כי גורמים שנקשרו עם עמידות לטיפול ביולוגי כללו חולים שנכללו במאגר בתקופה האחרונה, נשים, גיל צעיר, משך מחלה קצר יותר, מדד HAQ (Health Assessment Questionnaire) גבוה יותר, מעשנים פעילים, השמנה וחסך סוציאלי משמעותי יותר.
מדובר במחקר ארצי שמצא כי היקף מקרים של דלקת מפרקים שגרונית עמידים לטיפול ביולוגי עומד על לפחות 6% מהחולים שקיבלו אי פעם טיפול ביולוגי. לצד העליה בבחירת טיפול ביולוגי בחולים אלו, החולים מגיעים לטיפול זה מהר יותר ומכאן החשיבות הרבה של ממצאי המחקר הנוכחי.
Ann Rheum Dis. Published online July 6, 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!