מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-EULAR (European League Against Rheumatism) עולה כי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, טיפול משולב עם מעכב TNF ו-Methotrexate יעיל יותר מטיפול מונותרפי במעכבי TNF, בפרט בחולים שלא טופלו קודם לכן בתכשיר ביולוגי, או טופלו בתרופה ביולוגית אחת, לכל היותר.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 1,590 חולים שהחלו בטיפול במעכב TNF ונכללו במאגר Corona Registry, הכולל מידע מ-80 מרכזים ריאומטולוגים ברחבי ארצות הברית. מעכבי TNF במחקר כללו Adalimumab, Etanercept, Infliximab, Golimumab ו-Certolizumab.
הטיפול בחולים שלא קיבלו בעבר טיפול ביולוגי נטה לטובת טיפול משולב להשגת פעילות מחלה נמוכה בהשוואה לטיפול מונותרפי, עם יחס סיכויים של 1.50, ולכן הסיכוי לתגובה טוב יותר ב-50% עם טיפול משולב.
בחולים שטופלו בעבר בתכשיר ביולוגי אחד, לכל היותר, התוצאות עדיין נטו לטובת טיפול משולב (יחס סיכויים של 1.3); עם זאת, הממצאים לא היו חד-משמעיים באלו עם היסטוריה של טיפול בשתי תרופות ביולוגיות ומעלה.
לדברי החוקרים, המסר לרופאים הוא כי יש לבדוק את מאזן יעילות, בטיחות והעדפות החולים בין טיפול משולב עם מעכבי TNF לעומת טיפול מונותרפי בחולים שלא קיבלו טיפול ביולוגי קודם, לאור הוכחות ליעילות גבוהה יותר. בחולים לאחר טיפול ביולוגי קודם, יש פחות הוכחות להבדלים ביעילות וטיפול מונותרפי הינה אפשרות סבירה יותר.
החוקרים השלימו ניתוח משני דומה להשוואת טיפול משולב עם Tofactinib (קסלג’נז) אל מול טיפול מונותרפי ב-Tofacitinib ועם טיפול מונותרפי במעכב TNF. עם זאת, בניגוד לניתוח הראשוני, החוקרים לא זיהו תועלת משמעותית במקרה זה.
מתוך כנס מטעם ה-EULAR
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!