בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית מוקדמת, שטופלו ב- Tocilizumab(אקטמרה) בלבד או עם Methotrexate, התועלת הקלינית נותרה במהלך השנה השניה לטיפול, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 1,162 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית מוקדמת לטיפול ב- Tocilizumab במינון 4 מ”ג/ק”ג, בשילוב עם Methotrexate; טיפול ב- Tocilizumab במינון 8 מ”ג/ק”ג עם Methotrexate, טיפול ב- Tocilizumab במינון 8 מ”ג/ק”ג עם פלסבו או Methotrexate עם פלסבו למשך שנתיים.
חולים שלא טופלו ב- Tocilizumab במינון 8 מ”ג/ק”ג ולא נכנסו להפוגה, הועברו לטיפול הצלה (משלב Tocilizumab במינון 8 מ”ג/ק”ג עם Methotrexate).
החוקרים אספו נתוני יעילות אודות 1,157 חולים ונתוני בטיחות אודות 1,153 חולים.
שיעורי ההפוגה לפי מדד DAS28-ESR (פחות מ-2.6 נקודות) נותרו מתום השנה הראשונה לטיפול ועד תום השנה השניה. לדוגמא, בקבוצת הטיפול המשולב ב- Tocilizumab במינון 8 מ”ג/ק”ג עם Methotrexate, שיעורי ההפוגה עמדו על 49.3% לאחר שנה אחת ועל 47.6% לאחר שנתיים.
לאחר שנה של טיפול הצלה, ב-51.4% מהחולים שהחליפו לטיפול ב-Methotrexate עם פלסבו תועדה הפוגה, כמו גם 30.5% מאלו שהחליפו מטיפול ב- Tocilizumab במינון 4 מ”ג/ק”ג עם Methotrexate.
שני משטרי הטיפול שכללו Tocilizumab במינון 8 מ”ג/ק”ג שמרו על עיכוב התקדמות רדיוגרפית מהשנה הראשונה לשניה.
באשר לבטיחות הטיפול, כ-96% מהאירועים החריגים סווגו כקלים או מתונים בקבוצות הטיפול, כאשר זיהומים זוהו כתופעת הלוואי הנפוצה ביותר.
ממצאי המחקר תומכים בבסיס העדויות בנושא הטיפול ב- Tocilizumab. בפרט, הם מחזקים את תוצאות מחקרים אחרים בנוגע לפוטנציאל הטיפול בחולים עם מחלת מפרקים בשלב מוקדם.
Ann Rheum Dis 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!