החלטות טיפול על-בסיס בדיקת אולטרה-סאונד אינן מביאות לשיפור תוצאות טיפול בדלקת מפרקים שגרונית (BMJ)

הטיפול בדלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) על-בסיס אולטרה-סאונד אינו מביא לשיפור התוצאות בהשוואה לגישת איזון קונבנציונאלי על-בסיס הערכה קלינית, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי מבוקר, שפורסמו בכתב העת BMJ.

מדגם המחקר כלל 230 חולים מ-11 מרכזים בנורבגיה, שחולקו לגישת טיפול המבוססת על אולטרה-סאונד ליעד הפוגה קלינית והדמייתית או גישת טיפול קונבנציונאלי להשגת הפוגה קלינית למשך 24 חודשים. בשתי הקבוצות החולים טופלו באותו פרוטוקול הגברת טיפול תרופתי.

הרופאים החליטו אם לערוך שינויים בטיפול על-בסיס מדד DAS (Disease Activity Score), אך בקבוצת האולטרה-סאונד, ממצאי בדיקת ההדמיה יכלו לגבור על מדד DAS. החוקרים הגדירו הפוגה לפי בדיקת אולטרה-סאונד בהעדר אות בבדיקת דופלר בכל המפרקים שנבחנו, בעוד שהפוגה קלינית הוגדרה בנוכחות מדד DAS מתחת ל-1.6 והעדר נפיחות מפרקים. בחולים בקבוצת ההתערבות הושלמה בדיקת אולטרה-סאונד בכל אחד מ-12 ביקורי המעקב, בעוד שבקבוצת הביקורת הושלמה בדיקת ההדמיה פעם בשנה ולרופאים ולמטופלים לא הייתה גישה לתוצאות.

תוצא הסיום העיקרי – הפוגה קלינית, העדר מפרקים נפוחים והעדר התקדמות נזק מפרקי בהדמיה לאחר 16, 20 ו-24 חודשים – תועד ב-22% מבין 118 החולים בקבוצת ההתערבות ו-19% מבין 112 החולים בקבוצת הביקורת.  פעילות המחלה, תפקוד גופני ונזק מפרקי היו דומים בשתי הקבוצות. אירועים חריגים חמורים תועדו ב-5% מהחולים בקבוצת ההתערבות ו-6% מהחולים בקבוצת הביקורת.

במהלך המעקב תועדו 167 שינויים בטיפול ו-770 הזרקות קורטיקוסטרואידים לתוך המפרק בקבוצת הההתערבות, זאת בהשוואה ל-124 שינויים בטיפול ו-548 זריקות למפרקים בקבוצת הביקורת.

החוקרים כותבים כי על-בסיס ממצאי המחקר, אין הצדקה להתבסס על בדיקות אולטרה-סאונד בהנחיית הטיפול התרופתי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.

BMJ 2016

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן