מתוצאות מחקר חדש עולה כי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית פעילה (Rheumatoid Arthritis) הטיפול ב- Tofacitinib הינה אפשרות יעילה ובטוחה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות בין טיפול פומי ב- Tofacitinib ובין פלסבו בחולים יפנים עם דלקת מפרקים שגרונית פעילה, ללא תגובה מספקת לטיפול בתרופות DMARD (Disease Modifying Anti-Rheumatic Drugs).
מדובר במחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, כפל-סמיות, שארך 12 שבועות. במחקר בשלב 2 נכללו 317 חולים שטופלו ב- Tofacitinib במינון 1, 3, 5, 10 או 15 מ”ג בלבד או בפלסבו, פעמיים ביום. תוצא הסיום העיקרי הוגדר כשיעורי התגובה לפי קריטריוני ACR (American College of Rheumatology) לשיפור של 20% ומעלה לאחר 12 שבועות.
מהנתונים עולה כי שיעורי התגובה לפי ACR20 עמדו על 37.7% (20/53 חולים), 67.9% (36/53 חולים), 73.1% (38/52 חולים), 84.9% (45/53 חולים) ו-90.7% (49/54 חולים) עם Tofacitinib במינון 1, 3, 5, 10 ו-15 מ”ג, פעמיים ביום, בהתאמה, בהשוואה ל-15.4% (8/52 חולים) עם פלסבו (p<0.01).
תגובה תלוית-מינון עם Tofacitinib בהשוואה לפלסבו תוארה החל מהשבוע השני והילך. שינויים במדד DAS28-4 (ESR) (28-Joint Disease Activity Score באמצעות שקיעת דם) מתחילת המחקר עד לשבוע הרביעי השתפרו עם Tofacitinib בהשוואה לפלסבו.
שישה חולים שטופלו ב- Tofacitinib פיתחו אירועים חריגים חמורים על-רקע הטיפול. האירועים החריגים הנפוצים ביותר על-רקע הטיפול כללו דלקת של האף והלוע (10% לעומת 12%), היפרליפידמיה (5% לעומת 0%). עוד מציינים החוקרים עליה ברמות קריאטינין, המוגלובין, כולסטרול כללי וכן רמות LDL ו-HDL עם Tofacitinib.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי Tofacitinib הביא לירידה תלוית-מינון בתגובה לפי קריטריוני ACR20 ולהפחתת פעילות המחלה. פרופיל הבטיחות של הטיפול עלה בקנה אחד עם דיווחים ממחקרים קודמים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!