במאמר שפורסם בכתב העת Rheumatology מדווחים חוקרים על ממצאים חדשים, מהם עולה כי טיפול אופטימאלי בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך עשוי להביא לשיפור תוצאות ארוכות טווח בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול בגלוקוקורטיקואידים משמש באופן נרחב לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית ומחלות אוטואימוניות ודלקתיות אחרות. בספרות הרפואית עדויות רבות התומכות בשימוש בתרופות אלו וחשיבותן באה לידי ביטוי בשילובן בהנחיות הנוכחיות לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית ומצבים אחרים. למרות זאת, עדיין קיים חשש בנוגע לשימוש ארוך-טווח בגלוקוקורטיקואידים לאור הפוטנציאל לאירועים חריגים בעלי חשיבות קלינית, בפרט עם שימוש ממושך ובמינון גבוה.
במאמר הנוכחי ערכו החוקרים סקירה שיטתית להערכת היעילות של טיפול במינון נמוך בגלוקוקורטיקואידים (מקביל לעד 10 מ”ג פרדניזון ביום) בטיפול בדלקת מפרקים שגרונית. מהנתונים עולה כי גלוקוקורטיקואידים במינון נמןך, הניתנים לרוב בשילוב עם DMARD סינתטיים, בעיקר מתוטרקסט, מביאים לשיפור משמעותי בתוצאות המבניות ולהפחתת חומרת תסמינים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית. מנתוני הטיחות עולה כי תופעות לוואי על-רקע הטיפול התרופתי הן תלויות מינון, אך עדיין מופיעות בחולים המטופלים במינונים נמוכים של תכשירים אלו.
חשש בנוגע לתופעות לוואי על-רקע טיפול בגלוקוקורטיקואידים הוביל לפיתוח גישות חדשות שנועדו לשפר את בטיחות הטיפול ללא פגיעה ביעילות הטיפול. בין הגישות הללו נכללים נסיונות לשינוי מבנה גלוקוקורטיקואידים קיימים ופיתוח תכשירים בשחרור-מושהה כך שמתן התרופה יתאים לחומרת התסמינים הגדולה ביותר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול נכון בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך עשוי להביא לשיפור תוצאות ארוכות טווח בטיפול בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
Rheumatology. 2014;53:1742-1751
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!