ההיארעות של ניתוחי מפרקים ירדה בלמעלה מ-20% בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) במהלך תקופה של 13 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר מבוסס-אוכלוסייה, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Rheumatology.
החוקרים מדווחים כי הצליחו להוכיח את ההשערה כי ההיארעות של ניתוחי החלפת מפרק מצויה במגמת ירידה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית. הם הניחו כי הירידה קשורה לשליטה טובה יותר במחלה עם טיפול אגרסיבי יותר ותרופות ביולוגיות חדשות.
בשנת 1997 לא היו זמינים תכשירים ביולוגיים לטיפול בחולים אלו. עד שנת 2005, 30% מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית נטלו טיפול זה. כיום, כ-50% מהחולים מטופלים בתרופות ביולוגיות.
המחקר התבסס על מאגרי נתונים אודות חולים בשבדיה וכללו 1,342 חולים שאובחנו עם דלקת מפרקים שגרונית, שדיווחו על רמת הכאב ומצבם הרפואי לפי מדד VAS (Visual Analog Scale) והשיבו על שאלוני Health Assessment Questionnaire בשנים 1997, 2002, 2005 ו-2009. שיעורי התגובה לשאלונים נעו בין 62-74%.
לאחר מכן, החוקרים בחנו את התשובות לשאלונים אלו אל מול מאגר הנתונים השבדי להערכת ניתוחים וטיפול בתרופות ביולוגיות.
ההיארעות של ניתוחים אורתופדים עלתה מ-94.6 ל1,000 שנות-אדם בתקופה הראשונה ל-71.8 בתקופה השלישית. החוקרים גם זיהו ירידה בשיעורי ההיארעות של ניתוח ירך וניתוחי מפרקים קטנים בין התקופה הראשונה והשלישית. עם זאת, תועדה עליה קטנה, אך לא משמעותית, בשכיחות ניתוחי ברכיים.
החוקרים מצאו כי מין נקבה הינו גורם מנבא לניתוח מפרקים קטנים ומוגבלות משמעותית יותר לפי שאלוני Health Assessment Questionnaire כגורם המנבא ניתוח מפרקים קטנים או גדולים.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ACR
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!