הערכת אובדן עצם בכף היד בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (BMC Musculoskelet Disord.)

במאמר שפורסם בכתב העת BMC Musculoskeletal Disorders מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, שלא הגיבו לטיפול במתוטרקסט, הסיכון לאובדן עצם בכף היד היה גבוה יותר משמעותית, בהשוואה לאלו שהגיבו לטיפול התרופתי.

מבין כלל המשתתפים במחקר SWEFOT, ב-159 חולים נערכו צילומי הדמיה בתזמון נכון ובאותה טכניקה להערכה באמצעות DXR. כל החולים החלו בטיפול במתוטרקסט. לאחר 3-4 חודשים, חולים עם DAS28 של מעל 3.2 חולקו באקראי לתוספת Sulfasalazine ו-Hydorxychloroquine (טיפול משולש) או Infliximab (מתוטרקסט עם Infliximab). אלו עם מדדDAS של 3.2 ומטה היו במעקב שגרתי. התקדמות רדיוגרפית במהלך 24 חודשים דורגה בהתאם למדד SHS (Sharp van der Heijde Score) והוגדרה כעליה של מעל 5 נקודות במדד T-SHS לאחר 24 חודשים. צפיפות המינראלים של עצם היד נמדדה באמצעות DXR בתחילת המחקר ולאחר 12 חודשים, כאשר שינוי של 2.5 מ”ג לסמ”ר לחודש, או יותר, שימש כסף להגדרת אובדן עצם של כף היד.

בקרב חולים עם תגובה לטיפול במתוטרקסט, טיפול משולש וטיפול בשילוב מתוטרקסט עם Infliximab, שיעור אובדן עצם בכף היד עמד על 4.1%, 22.2% ו-16.4%,בהתאמה (p=0.01) וההתקדמות הרדיוגרפית הממוצעת בקבוצות אלו עמדה על 3.91, 7.40 ו-2.72, בהתאמה (p=0.06). בחולים עם אובדן עצם כף היד תועד סיכון מוגבר משמעותית להתקדמות רדיוגרפית, בהשוואה לחולים ללא אובדן עצם כף היד (יחס סיכויים של 3.09, p=0.02).

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אובדן עצם בכף היד באמצעות צילומי DXR (Digital X-ray Radiogrammetry) בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, שקיבלו משטרי טיפול שונים, ולבחון אם שינויים בבדיקות DXR במהלך שנה עומדים בקורלציה עם הנזק הרדיולוגי לאחר שנתיים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הערכת אובדן עצם בכף היד באמצעות צילומי הדמיה עשויה לסייע בזיהוי חולים בסיכון להתקדמות רדיוגרפית.

BMC Musculoskelet Disord. 2013;14(79)

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן