במאמר שפורסם בכתב העת BMC Musculoskeletal Disorders מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, שלא הגיבו לטיפול במתוטרקסט, הסיכון לאובדן עצם בכף היד היה גבוה יותר משמעותית, בהשוואה לאלו שהגיבו לטיפול התרופתי.
מבין כלל המשתתפים במחקר SWEFOT, ב-159 חולים נערכו צילומי הדמיה בתזמון נכון ובאותה טכניקה להערכה באמצעות DXR. כל החולים החלו בטיפול במתוטרקסט. לאחר 3-4 חודשים, חולים עם DAS28 של מעל 3.2 חולקו באקראי לתוספת Sulfasalazine ו-Hydorxychloroquine (טיפול משולש) או Infliximab (מתוטרקסט עם Infliximab). אלו עם מדדDAS של 3.2 ומטה היו במעקב שגרתי. התקדמות רדיוגרפית במהלך 24 חודשים דורגה בהתאם למדד SHS (Sharp van der Heijde Score) והוגדרה כעליה של מעל 5 נקודות במדד T-SHS לאחר 24 חודשים. צפיפות המינראלים של עצם היד נמדדה באמצעות DXR בתחילת המחקר ולאחר 12 חודשים, כאשר שינוי של 2.5 מ”ג לסמ”ר לחודש, או יותר, שימש כסף להגדרת אובדן עצם של כף היד.
בקרב חולים עם תגובה לטיפול במתוטרקסט, טיפול משולש וטיפול בשילוב מתוטרקסט עם Infliximab, שיעור אובדן עצם בכף היד עמד על 4.1%, 22.2% ו-16.4%,בהתאמה (p=0.01) וההתקדמות הרדיוגרפית הממוצעת בקבוצות אלו עמדה על 3.91, 7.40 ו-2.72, בהתאמה (p=0.06). בחולים עם אובדן עצם כף היד תועד סיכון מוגבר משמעותית להתקדמות רדיוגרפית, בהשוואה לחולים ללא אובדן עצם כף היד (יחס סיכויים של 3.09, p=0.02).
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אובדן עצם בכף היד באמצעות צילומי DXR (Digital X-ray Radiogrammetry) בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, שקיבלו משטרי טיפול שונים, ולבחון אם שינויים בבדיקות DXR במהלך שנה עומדים בקורלציה עם הנזק הרדיולוגי לאחר שנתיים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הערכת אובדן עצם בכף היד באמצעות צילומי הדמיה עשויה לסייע בזיהוי חולים בסיכון להתקדמות רדיוגרפית.
BMC Musculoskelet Disord. 2013;14(79)
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!