מנתונים חדשים עולה כי בחלק מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ניתן לטפל בצורה יעילה בפרדניזון במינונים נמוכים מ-5 מ”ג ליום.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים הדגימו את היעילות והבטיחות היחסית של טיפול בפרדניזון במינון נמוך, המשמש לעיתים קרובות לטיפול ארוך-טווח בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית. עם זאת, ההנחיות ממליצות על שימוש מוגבל בגלוקוקורטיקואידים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית לטובת טיפול ב-DMARD (Disease Modifying Antirheumatic Drugs).
החוקרים בחנו את מהלך המחלה ותוצאות הטיפול בפרדניזון בשנים 1980-2004 ב-308 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית, כולל 75 חולים שהיו במעקב למשך 4-8 שנים.
המינון הראשוני של פרדניזון ירד במהלך השנים מ-10.3 מ”ג ליום, בממוצע, בשנים 1980-1984, ל-3.6 מ”ג ליום בשנים 2000-2004.
פרדניזון ניתן לרוב בביקור הראשון, וטיפול ב-DMARD (בעיקר מלחי זהב לפני 1985 ומתוטרקסט לאחר מכן) הותחל במרבית המקרים בביקור השני.
שיעור החולים שטופלו במתוטרקסט עלה באופן פרוגרסיבי מ-10% בשנים 1980-1984 ל-51% בשנים 1990-1994 ועד ל-78% בשנים 2000-2004.
במדד הממוצע בשאלון MDHAQ (Multidimensional Health Assessment Questionnaire) נרשם לאחר שמונה שנים שיפור מהביקור הראשון לאחרון, פרט למדדים זהים לתפקוד גופני (שנטו לעלות עם הגיל) .
במרבית החולים, המשקל נותר די דומה למשקל הבסיסי שהיו במעקב למשך למעלה משנה אחת. מבין החולים שהיו במעקב במשך למעלה משמונה שנים, 12% פיתחו יתר לחץ דם, 11% פיתחו קטרקט ו-7% פיתחו סוכרת. עם זאת, בקרב אלו שנטלו פרדניזון במינון נמוך, פחות מ-7% מהחולים פיתחו יתר לחץ דם, פחות מ-4% פיתחו קטרקט ופחות מ-3% פיתחו סוכרת.
מהנתונים עולה כי בחולים רבים עם דלקת מפרקים שגרונית ניתן לטפל ביעילות בפרדניזון במינון נמוך מ-5 מ”ג, אם כי דרושים מחקרים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!