מתוצאות מחקר חדש מאירלנד עולה כי טיפול מעכבי TNF מלווה בהפחתת הסיכון לאשפוזים והתערבויות ניתוחיות בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית. הפחתת הצורך בניתוחי החלפת מפרק ירך ורך הביאו לחסכון של למעלה מ-21 מיליון דולרים בעלויות הטיפול. בנוסף, מחקר קנדי מצא כי טיפול ביולוגי הפחית את הסיכון לתמותה מוקדמת. ממצאי שני המחקרים הוצגו במהלך כנס ACR לשנת 2012.

במטרה להבין טוב יותר את ההשפעה של טיפול במעכבי TNF על שיעור האשפוזים והניתוחים, החוקרים מאירלנד בנו את מספר ימי האשפוז וההתערבויות הניתוחיות בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית שטופלו במעכבי TNF.

החוקרים סקרו את הנתונים מ-57 בתי חולים אודות חולים שאושפזו בין 1995-2012 עם אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית. הם בחנו את הנתונים אודות כ-58,000 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית; שני שליש מהמשתתפים היו נשים בגיל ממוצע של 66 שנים.

החוקרים זיהו עליה של 156% בשיעור המרשמים לטיפול במעכבי TNF בכל שנה משנת 2000 עד 2010 (מ-2389 ל-116,747 יחידות) ועליה זאת במרשמים תאמה לירידה של 13% בשיעור האשפוזים השנתי של חולים עם דלקת מפרקים שגרונית.

התערבויות ניתוחיות במדגם האירי ירדו מכ-500 לשנה לפחות מ-200 בשנים האחרונות (ירידה של 47%). שיעור ניתוחי החלפת מפרק ירך ירד -47% וניתוחי החלפה מלאה של מפרק הירך ירדו ב-53%.

החוקרים מקנדה זיהו קשר בין טיפול ביולוגי ובין ירידה של 25% בסיכון לתמותה מוקדמת (p<0.0001). המחקר התבסס על נתונים אודות חולים עם דלקת מפרקים שגרונית בין ינואר 1996 ועד מרץ 2006; הם היו במעקב עד מרץ 2010. 2,156 החולים שטופלו בתכשירים ביולוגי הותאמו לביקורות בגיל, מין ושנה קלנדרית. המשתתפים בקבוצת הביקורת לא קיבלו טיפול ביולוגי, אך טופלו בלפחות שלוש תרופות DMARD אחרות. מספר מקרי התמותה עמד על 247 בקבוצת הטיפול הביולוגי ו-326 בקבוצת הביקורת.

ACR 2012

לידיעה במדסקייפ