בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis או RA) שאינם מאוזנים היטב עם טיפול במעכבי TNF (Tumor Necrosis Factor), נראה כי יש מקום להתחלת טיפול ב- Rituximab, במקום טיפול במעכב TNF אחר, כך עולה מנתוני מאגר BSRBR (British Society for Rheumatology Biologics Register), שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research.
החוקרים אספו נתונים מרחבי בריטניה במטרה להעריך את הבטיחות של תכשירים ביולוגיים במסגרת הטיפול הרפואי השגרתי, להעריך את התוצאות שישה חודשים לאחר החלפה לטיפול ב- Rituximab או מעכב TNF חלופי בעקבות כשלון טיפול ראשון במעכבי TNF. המחקר כלל נתונים אודות 1328 עם הערכת התגובה לפי קריטריוני EULAR (European League Against Rheumatism) ו-937 חולים שעברו הערכה לנוכחות שיפור של 0.22 יחידות ומעלה במדד HAQ (Health Assessment Questionnaire).
החוקרים מדווחים על ירידה גדולה יותר בשיעורי התגובה בחולים שנכשלו בטיפול ראשון במעכב TNF, כאשר הוחלף הטיפול ל- Rituximab, במקום מעכב TNF שני. היתרון הנ”ל זוהה הן בהערכת פעילות המחלה (תגובה לפי EULAR) וכן בהערכת המוגבלות (תגובה לפי HAQ). הממצאים נותרו על כנם גם לאחר התייחסות להבדלים הבסיסיים בין שתי קבוצות המחקר.
לדברי החוקרים, שישה חודשים לאחר החלפת הטיפול, 54.8% מהחולים שעברו לטיפול ב- Rituximab הגיבו לטיפול לפי קריטריוני EULAR, זאת בהשוואה ל-47.3% מאלו שהחליפו למעכב TNF אחר (P=0.04). עוד נרשם שיפור משמעותי במדדי HAQ ב-38.4% מהמטופלים ב- Rituximab לעומת 29.6% מהמטופלים במעכב TNF חלופי (p=0.01).
החוקרים הופתעו והתאכזבו מהממצאים לפיהם שיעורי התגובה הכוללת בשתי הקבוצות היו בינוניים בלבד, והיו נמוכים יותר מהשיעורים שתוארו עם טיפול ביולוגי ראשון.
למרות שהממצאים מעידים על עדיפות למתן Rituximab במקום מעכב TNF אחר במקרים אלו, השיעור האמיתי של המגיבים לפי HAQ ו-EULAR היה דומה בתוך כל-קבוצה, עדות לכך שחלק מהחולים עדיין צפויים לתגובה טובה לטיפול במעכב TNF שני. החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה לזהות את הגורמים המנבאים תגובה וכשלון של הטיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!