מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם ב-22 בספטמבר 2010 ב- Arthritis and Rheumatism עולה כי בקרב מטופלים עם Rheumatoid Arthritis (RA) בשלב מוקדם, נמצא קשר בין עישון ובין תגובה ירודה לטיפול ב-Methotrexate ומעכבי TNF.
לדברי החוקרים, בעבודות קודמות נמצא קשר בין עישון סיגריות ובין שימוש רב יותר בתרופות מקבוצת ה-Disease-Modifying Anti-Rheumatic Drugs (DMARDs) בחולים עם RA מוקדם. כמו כן, עישון נקשר להחמרה רדיולוגית במטופלים עם מחלה מתקדמת יותר. עם זאת, בספרות קיימים נתונים מעטים בלבד על הקשר בין עישון ובין התגובה האישית של כל מטופל לטיפול התרופתי. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את ההשפעה של עישון על התגובה לטיפול בחולי RA.
החוקרים בדקו נתונים על 1,621 משתתפים ממחקר ה- Epidemiological Investigation of Rheumatoid Arthritis (EIRA) שנערך בשנים 1996-2006 וכלל מטופלים עם RA בשלב מוקדם. באמצעות מספר זיהוי אישי שניתן לכל משתתף במחקר, הצליבו החוקרים את המידע שנאסף עם נתוני מעקב על פעילות המחלה והטיפול מה- Swedish Rheumatology Register.
החוקרים מדווחים כי נמצאו נתוני מעקב על 1,430 משתתפים ממחקר ה-EIRA. מקרב משתתפים אלו, 873 החלו טיפול ב-Methotrexate כתרופה בודדת בעת ההצטרפות, ו-535 משתתפים החלו בהמשך טיפול במעכבי-TNF (Infliximab, Etanercept או Adalimumab) כטיפול הביולוגי הראשון. יעד המחקר העיקרי היה תגובה טובה ע”פ EULAR, שהוגדרה כציון DAS28 נמוך מ-3.2 בביקורי המעקב וירידה של יותר מ-1.2 נקודות בהשוואה לציון הבסיסי. יעד מחקר משני היה נסיגה ע”פ EULAR, שהוגדרה כציון DAS28 נמוך מ-2.6 בביקורי המעקב. החוקרים בדקו את ההשפעה של עישון סיגריות על התגובה לטיפול, בהשוואה למשתתפים שלא עישנו מעולם.
מתוצאות המחקר עולה כי 36% מהמשתתפים שלא עישנו מעולם השיגו תגובה לטיפול ב-Methotrexate לאחר 3 חודשי טיפול, לעומת 27% מהמשתתפים שעישנו בהווה (p=0.05). כמו כן, 43% מהלא-מעשנים השיגו תגובה טובה לטיפול במעכבי TNF לאחר 3 חודשים, לעומת 29% מהמעשנים (p=0.03).
לאחר תקנון רב-משתני לגורמים קליניים, סרולוגיים וגנטיים, נמצא קשר בין עישון בהווה ובין סיכוי נמוך יותר להשיג תגובה טובה לטיפול ב-Methotrexate (OR 0.6, 95% CI 0.36-0.94) ומעכבי TNF (OR 0.52, 95% CI 0.29-0.96).
החוקרים מוסיפים כי כאשר נבדק הקשר בין עישון ובין הסיכוי לנסיגת המחלה, נמצאו תוצאות דומות. כמו כן, לא נמצא קשר בין עישון בעבר ובין ירידה בסיכוי לתגובה לטיפול התרופתי.
בין מגבלות המחקר ניתן לציין את התכנון התצפיתי והיעדר נתונים על הסיבות לשינוי בטיפול התרופתי. בנוסף, איבוד משתתפים במהלך המעקב עלול לפגוע בתוקפו של המחקר, בייחוד אם למשתתפים שלא המשיכו במעקב היו הרגלי עישון שונים מאלו שנותרו במחקר.
החוקרים מציעים הסברים אפשריים לקשר בין עישון והתגובה לטיפול באוכלוסיה זו, כולל אינטראקציות פרמקודינמיות או פרמקוקינטיות בין התרופות והעישון, או האפשרות שמעשנים סובלים ממחלה פרסיסטנטית יותר.
לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי במעשנים עם RA בשלב מוקדם נצפה סיכוי נמוך יותר לתגובה טובה לטיפול התרופתי. לפיכך הם ממליצים לקחת בחשבון את מצב העישון של המטופל בעת הערכת הסיכוי לתגובה לטיפול, ומציינים כי דרושים מחקרים נוספים, על מנת להעריך האם הפסקת עישון לפני הטיפול עשויה לשפר את סיכויי התגובה באוכלוסיה זו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!