מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון ה- Rheumatology, עולה כי למינון גבוה יותר וחוזר של rituximab יעילות גבוהה יותר בחולי דלקת פרקים ריאומטית פעילה המטופלת במתותרקסט.

במחקר הנוכחי (מחקר ה- MIRROR) ביקשו החוקרים להעריך את היעילות והבטיחות של שלושה משטרי מינון וטיפולים חוזרים של rituximab ו methotrexate בחולי דלקת פרקים ריאומטית פעילה.

במסגרת המחקר חולי דלקת פרקים ריאומטית פעילה על אף טיפול ב- methotrexate (10 25 מ”ג לשבוע) חולקו אקראית לאחד משלושה משטרי טיפול שהורכבו משני קורסים של rituximab שניתנו בהפרש של 24 שבועות: 2 X 500 מ”ג ו 2 X 500 מ”ג; 2 X 500 מ”ג ו 2 X 1,000 מ”ג (עלייה במינון); ו 2 X 1,000 מ”ג ו 2 X 1,000 מ”ג.

מטרת המחקר העיקרית הייתה הערכת ACR20 (שיפור של 20% בתסמינים המפרקיים, עפ”י קריטריוני ה- American College of Rheumatology) בשבוע 48.

מתוצאות המחקר עולה כי בשבוע 48, תגובות ACR20 לא היו שונות בצורה מובהקת בין משטרי המינון השונים.  בהשוואה ל- rituximab 2 X 500 מ”ג (134 מטופלים) או rituximab עם עלייה במינון (119 מטופלים), תוצאות לפי ה- ACR וה- EULAR (European League Against Rheumatism) בקבוצת ה- rituximab 2 X 1,000 מ”ג (93 מטופלים) היו גבוהות יותר באופן עקבי, כאשר באופן מובהק יותר מטופלים השיגו את תגובות ה- EULAR (P = 0.0495).

בשבוע 48, rituximab 2 X 1,000 מ”ג נקשר בשיעור גדול יותר של מטופלים אשר לאחר טיפול חוזר, שמרו על תגובתם משבוע 24 ואף שיפרו אותה.  עלייה במינון מ- 2 X 500 מ”ג ל- 2 X 1,000 מ”ג לא הדגימה קשר לתוצאות טובות יותר בהשוואה לחזרה על מינון 2 X 500 מ”ג.

כל משטרי ה- rituximab הדגימו בטיחות דומה.

החוקרים מסכמים כי לא ניתן באופו ברור להצביע על הבדלים משמעותיים בין rituximab 2 X 500 מ”ג ו 2 X 1,000 מ”ג, אולם מספר תוצאות הדגימו יעילות טובה יותר של rituximab 2 X 1,000 מ”ג.  טיפול חוזר משבוע 24 הביא לדיכוי ממושך של פעילות המחלה עד לשבוע 48.

Rheumatology

לידיעה במדסקייפ