ניתוח רטרוספקטיבי גדול של 371,698 מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 וסיכון מתון למחלות לב וכלי דם, ללא היסטוריה של מחלת רשתית סוכרתית, מצא כי אגוניסטים לקולטן GLP-1 אינם מגבירות את הסיכון לרטינופתיה סוכרתית, כך הוצג בכנס השנתי של החברה האמריקאית למומחי רשתית 2024.
המחקר השווה בין מטופלים שהחלו טיפול ב-GLP-1, מעכבי DPP-4, מעכבי SGLT2, או תרופות ממשפחת הסולפונילאוריאה. התוצאה העיקרית הייתה הזמן עד לטיפול הראשון ברטינופתיה מסכנת ראייה.
“השימוש במעכבי SGLT2 היה קשור לסיכון נמוך יותר לרטינופתיה מסכנת ראייה בהשוואה לקבוצות האחרות של תרופות להורדת רמות הסוכר, עם הפחתת סיכון יחסית הנעה בין 21% ל-39%” דיווח החוקר הראשי, ד”ר אנדרו ברקמאייר.
הסבירות לטיפול עם מעכב SGLT2 הייתה 0.3% לאחר שנתיים ו-0.7% לאחר חמש שנים. עבור GLP-1, המספרים הללו היו בהתאמה 0.4% ו-1%.
הממצאים מטילים ספק בתוצאות מניסוי קליני משנת 2016 (SUSTAIN-6) שהשפיע על הטיפול בתרופות אלו במטופלים בסיכון לרטינופתיה ודיווח כי שיעורי הסיבוכים של רטינופתיה היו גבוהים ב-76% בקרב מטופלים שנטלו Semaglutide. ברקמאייר הסביר כי ההבדלים בתוצאות עשויים לנבוע מכך שהניסוי הקליני גייס מטופלים בסיכון גבוה לסיבוכים קרדיווסקולריים, בעוד שהמחקר הנוכחי זיהה מטופלים במצבי פרקטיקה שגרתיים יותר.
ד”ר דיוויד בויאר, מומחה לרשתית, ציין שהממצאים מסייעים להנחות מטופלים לגבי תרופות לבקרת סוכר, אך הדגיש שהמחקר לא בחן את השיפור ברמות הסוכר של המטופלים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!