במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Cardiovascular Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רטינופתיה סוכרתית הינה מנבא משמעותי של אירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם סוכרת מסוג 2, גם לאחר תקנון לנוכחות טרשת עורקי תרדמה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רטינופתיה סוכרתית וטרשת עורקים תת-קלינית מלוות בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. עם זאת, אין מחקרים להערכת הערך המנבא של משלב רטינופתיה סוכרתית וטרשת עורקים קדם-קלינית על אירועים קרדיוסקולאריים בחולים עם סוכרת מסוג 2. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את התרומה של רטינופתיה סוכרתית וטרשת עורקים תת-קלינית על הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים בחולים עם סוכרת מסוג 2 ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם.
המחקר כלל שני מדגמים פרוספקטיביים של חולים עם סוכרת מסוג 2 מאותו אזור גאוגרפי. הערכת טרשת עורקים תת-קלינית התבססה על בדיקת אולטרה-סאונד של עורקי התרדמה. רופא עיניים סיווג את המעורבות העינית בהתאם לקריטריונים המקובלים. התוצאים הקרדיווסקולאריים שנבחנו כללו מחלת לב איסכמית, אירוע מוחי, אי-ספיקת לב, מחלת עורקים היקפית, פרוצדורות רה-וסקולריזציה ותמותה קרדיווסקולארית.
מבין 374 חולים עם סוכרת מסוג 2, 44 פיתחו אירוע קרדיווסקולארי לאורך 7.1 שנות מעקב. משך סוכרת, רמות כולסטרול כולל וריכוז המוגלובין מסוכרר התחלתיים היו גבוהים יותר בחולים עם תוצאים קרדיווסקולאריים. בהשוואה למשתתפים ללא אירועים קרדיווסקולאריים, באלו עם אירוע קרדיווסקולארי תועדו שיעורי הימצאות גבוהים יותר של רטינופתיה (65.9% לעומת 38.8%, p=0.001) ורטינופתיה בדרגה יותר מקלה (43.2% לעומת 31.8%, p=0.002).
יתרה מזאת, שיעורי התמותה מכל-סיבה היו גבוהים יותר בקרב חולים עם סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לאלו ללא אירועים קרדיווסקולאריים (13.6% לעומת 3.3%, p=0.009).
מניתוח רב-משתני עלה כי ריכוז המוגלובין מסוכרר ונוכחות רטינופתיה סוכרתית בתחילת המחקר ניבאו תוצאים קרדיווסקולאריים. עם זאת, לא תועדה חשיבות מנבאת לטרשת עורקים תת-קלינית.
ממצאי המחקר עשויים לסייע בהתאמה אישית של הגישות למניעת מחלות לב וכלי דם בחולים עם סוכרת מסוג 2.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!