בניגוד לדיווחים קודמים, טיפול באנאלוגיה לקולטן ל-GLP-1 (Glucagon Like Peptide) לא מובילים לעליה בסיכון המטופלים לרטינופתיה סוכרתית, כך עולה מתוצאות מחקר CPRD (Clinical Practice Research Datalink), שפורסמו בכתב העת Diabetes Care.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות למעלה מ-77,000 חולים עם סוכרת מסוג 2, מהם 3,047 טופלו באגוניסטים לקולטן GLP-1. במהלך תקופת המעקב, תועדו 10,763 מקרים חדשים של רטינופתיה סוכרתית, עם היארעות כוללת של 43.8 מקרים ל-1,000 מטופלים בכל שנה.
שיעורי ההיארעות הגולמיים של רטינופתיה סוכרתית לא היו שונים משמעותית בין חולים שטופלו באנלוגים לקולטן ל-GLP-1 (40.4 מקרים ל-1,000 מטופלים בכל שנה) ובין אלו שנטלו שני תכשירים פומיים, או יותר, לאיזון סוכרת (49 מקרים ל-1,000 מטופלים בכל שנה).
התוצאות לא היו עקביות לאורך קטגוריות משך הטיפול: טיפול באנלוגים אלו לאורך תקופה של 6.1-12 חודשים לווה בעליה של 44% בסיכון לרטינופתיה סוכרתית, אך קשר זה לא תועד עם טיפול קצר או ארוך יותר.
הטיפול במעכבי DPP-4 (קבוצת ביקורת שלילית) לא נקשר עם סיכון מוגבר לרטינופתיה סוכרתית, בעוד שטיפול באינסולין (קבוצת ביקורת חיובית) נקשר עם סיכון זה. הסיכון לרטינופתיה סוכרתית היה נמוך ב-33% עם אנאלוגים לקולטן ל-GLP-1, בהשוואה לטיפול באינסולין.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הקשר עם רטינופתיה סוכרתית השתנה בהתאם לאופי קבוצת ההשוואה. בהשוואה לטיפול בשני תכשירים פומיים לסוכרת, השימוש באנאלוגיה לקולטן ל-GLP-1 לא לווה בסיכון מוגבר להיארעות רטינופתיה סוכרתית. הסיכון המופחת לרטינופתיה סוכרתית עם טיפול באנאלוגיה אלו בהשוואה לאינסולין, עשוי לנבוע מערפלנים נוספים.
Diabetes Care 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!