מחקר מוקדם מאוסטרליה דיווחו על תוצאות מבטיחות ל- Chloroquine(אבלוקלור) כנגד נגיף הקורונה החדש, כאשר מחקר מסין הצביע על יעילות ובטיחות של Chloroquine לטיפול בדלקת ריאות על-רקע COVID-19. מחקר סיני שהושלם מאוחר יותר ובחן את השימוש ב- Chloroquine ובמולקולה דומה לו, Hydroxychloroquine (פלקווניל), קבע כי Hydroxychloroquine הינו תכשיר פוטנטי יותר לעיכוב נגיף הקורונה החדש.
הנשיא טראמפ הצהיר באחת ממסיבות העיתונאים בנושא כי Chloroquine כבר אושר לשימוש כנגד זיהום זה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי, צעד אשר עורר מחלוקת רבה. מהסוכנות פורסמה הבהרה לפיה דרושים מחקרים גדולים יותר בכדי לקבוע את בטיחות ויעילות Chloroquine בטיפול ב-COVID-19. חלק גדול מהדיון בתקשורת נוגע ליעילות האמיתית של התרופה ובמידה ואכן כך הדבר, כמה זמן יידרש לקבלת אישור לשימוש בתרופה בחולים אלו.
בזמן שרבים מתמקדים ביעילות של Chloroquine במקרים אלו, חשוב לקחת בחשבון גם את הבטיחות של התרופה ואת התווית-הנגד באלו עם חסר G6PD, הפרעה רצסיבית בתאחיזה לכרומוזום X, המובילה לירידה בכמות G6PD או שינוי משמעותי במבנה G6PD אשר אינו מאפשר את הפעילות האנזימטית הרגילה.
חסר G6PD הינה תופעה די נפוצה ומדובר בפגם האנזימטי השני בשכיחותו בבני אדם, עם כ-400 מיליון מקרים בעולם. ההפרעה נפוצה בעיקר בגברים ממוצא אפריקאי-אמריקאי בארצות הברית ובאלו ממוצא ים-תיכוני. לאור האתגרים בזיהוי חסר G6PD, נראה סביר להימנע מהשימוש ב- Chloroquine בחולים עם COVID-19 העשויים להיות בסיכון להפרעה הגנטית, העלולה להוביל לאנמיה המוליטית מעבר למחלה הנשימתית, דבר העלול לפגוע עוד יותר ביכולת החמצון בחולים אלו.
מצד שני, Hydroxychloroquine אינו גורם אנמיה המוליטית באלו עם חסר G6PD למרות הדמיון המולקולארי ל- Chloroquine. הטיפול הוכח כיעיל לעיכוב נגיף הקורונה בבדיקות מעבדה ורבים מאמינים כי על מנהל המזון והתרופות האמריקאי למקד את מאמצי הבדיקה בתכשיר זה, במטרה לקבוע אם מדובר באפשרות טיפול טובה כנגד COVID-19.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!