טיפול קדם-ניתוחי בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) הפחית את הסיכון לנזק כלייתי חד לאר התערבות כלייתית בהיקף של 31%, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיווחי מקרים ומחקרים רטרוספקטיביים קטנים הצביעו על סיכון מוגבר לקטואצידוזיס אאוגליקמי לאחר-ניתוח ונזק כלייתי חד בחולים תחת טיפול במעכבי SGLT-2 לפני ניתוח; עם זאת, הסיכון בפועל למצבים אלו לא נבחן היטב בעבר.
המחקר הרטרוספקטיבי, מקרה-ביקורת, כלל נתונים ממאגר Veterans Affairs Health Care System National Registry (2014-2022) ונועד לבחון את הסיכון לקטואצידוזיס עם רמות סוכר תקינות בדם, נזק כלייתי חד ותמותה בתוך 30 ימים מהניתוח ב-7,439 חולים שקיבלו טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 (גיל ממוצע של 67.7 שנים, 96.7% גברים) ו-33,489 חולים תואמים שלא טופלו בתכשירים אלו (גיל ממוצע של 67.9 שנים, 96.4% גברים).
טיפול קדם-ניתוחי ארוך-טווח במעכבי SGLT-2 הוגדר בנוכחות לפחות שלושה ניפוקי מרשמים אמבולטוריים בתוך שלושה חודשים טרם הניתוח או במרווח קצר מ-180 ימים מאז הניפוק האחרון על-פי רישומי בתי מרקחת.
התוצא העיקרי היה שיעור אירועי קטואצידוזיס אאוגליקמי לאחר-ניתוח; תוצאי סיום משניים כללו נזק כלייתי חד לאחר-ניתוח ושיעורי תמותה באשפוז בתוך 30 ימים.
בקרב חולים שקיבלו טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד (יחס סיכויים של 0.69, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.78) ותמותה בתוך 30 ימים (יחס סיכויים של 0.70, רווח בר-סמך 95% של 0.55-0.88) לאחר ניתוח, אך נרשם סיכון מוגבר לקטואצידוזיס אאוגליקמי לאחר-ניתוח (יחס סיכויים של 1.11, רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.17).
ההשפעה המגנה על הכליות של מעכבי SGLT-2 לא תועדה בחולים שלא עברו ניתוח לבבי או פרוצדורות דחופות אך זוהתה בחולים שעברו ניתוח לא-לבבי (יחס סיכויים של 0.63, רווח בר-סמך 95% של 0.56-0.71) ופרוצדורות לא דחופות (יחס סיכויים של 0.64, רווח בר-סמך 95% של 0.56-0.72).
הסיכון המוגבר לקטואצידוזיס אאוגליקמי לאחר-ניתוח בקרב מטופלים במעכבי SGLT-2 היה הבולט ביותר באלו שעברו ניתוח לבבי (יחס סיכויים של 1.30, רווח בר-סמך 95% של 1.11-1.54), בעוד שהתועלת הבולטת ביותר מבחינת שיעורי התמותה תועדה בחולים שעברו ניתוח דחוף (יחס סיכויים של 0.49, רווח בר-סמך 95% של 0.26-0.93).
החוקרים מסכמים וכותבים כי להגנה הכלייתית של טיפול במעכבי SGLT-2 סביב התערבות ניתוחית עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת לנוכח הנפח השנתי של חולים המופנים להתערבויות ניתוחיות והיקף המקרים של נזק כלייתי חד לאחר-ניתוח.
JAMA Surgery, May 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!