חוקרים אמריקאיים זיהו סמן ביולוגי המאפשר זיהוי של כשל כלייתי אקוטי (ARF) כבר כמה שעות לאחר תחילתו, דבר המהווה שיפור עצום בהשוואה לפרק הזמן של 1-3 הימים הדרוש לביצוע בדיקת הקראטינין הסטנדרטית. הדבר עשוי להוביל למתן טיפול מוקדם יותר לחולים ולשיפור התוצאה הקלינית.

החוקר הבכיר, ד”ר Devarajan, מסביר בראיון כי כאשר מאובחן ARF קיימים אמצעי טיפול ומניעה טובים למדי, הבעיה הינה שכאשר עולות רמות הקראטינין לעיתים קרובות כבר מאוחר מדי מכדי לבצע התערבות יעילה.

הוא מפרט כי קיים צורך בסמן שיופיע מוקדם יותר מן השינוי ברמות הקראטינין, קרוב לתחילת ה-ARF. לדבריו, באמצעות מחקרים בחיות ניסוי זוהה סמן הקרוי neutrophil gelatinase-associated lipocalin (או NGAL) ונראה שהוא מתאים לדרישות.

החוקרים בדקו את ערך החיזוי של NGAL בקרב 71 ילדים שהושמו על מכשיר לב-ריאה במהלך ניתוח, גורם שכיח להתפתחות ARF.

פגיעה אקוטית בכליות התפתחה ב-20 מהילדים (28%). באמצעות בדיקת הקראטינין בסרום בוצעו האיבחונים 1-3 ימים לאחר הניתוח. בניגוד לכך, עליה ברמות ה-NGAL נצפתה כבר שעתיים לאחר הניתוח.

אנליזה מרובת משתנים הראתה כי רמות ה-NGAL שעתיים לאחר הניתוח היתה הגורם החזאי החזק ביותר להופעת פגיעה אקוטית בכליות. בשימוש בערך הפחתה של 50micrograms/L הראו בדיקות ה-NGAL רגישות של 100% וספציפיות של 98% בגילוי פגיעה אקוטית בכליות.

ד”ר Devarajan מסביר כי למרות שהמחקר נעשה במודל הכולל ניתוח לב כגורם ל-ARF, הממצאים מעידים ש-NGAL מהווה סמן מדויק לפגיעה אקוטית בכליות העלולה לנבוע מסיבות שונות.

במאמר מערכת מצורף נכתב כי גילוי ה-NGAL וגילויים של סמנים בילוגיים אחרים מעלה אופטימיות בנוגע למציאת סמנים טובים יותר שישפיעו על הטיפול בחולים ועל התוצאות הקליניות.