אסטרטגיה חדשה לזיהוי חולים עמידים לטיפול בגרורות מוחיות בקרינה (Nature Medicine)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

במחקר חדש שפורסם ב-Nature Medicine הוצגה אסטרטגיה חדשה שיכולה לעזור לאתר אילו חולים עם גרורות במוח עשויים להיות עמידים לטיפול בהקרנות במוח כולו (WBRT), וזוהתה גם אפשרות טיפולית פוטנציאלית. הצוות הספרדי שערך את המחקר מצא שהפעלה של מסלול S100A9-RAGE-NF-κB-JunB בגרורות במוח היא מתווך פוטנציאלי לעמידות. הפרשת S100A9 על ידי תאים סרטניים גרורתיים במוח הפעילה עמידות לטיפול בהקרנות, מה שמרמז ש-S100A9, שניתן לזהות באמצעות בדיקת דם פשוטה, יכול לשמש כסמן ביולוגי פוטנציאלי לניבוי תגובה לטיפול בקרינה.

גרורות במוח מתפתחות בכ-20%-40% מהחולים עם גידולים מוצקים, בעיקר מסרטן ריאות, שד או מלנומה. למרות שהטיפול בגרורות במוח עבר לאחרונה מ-WBRT לקרינה סטריאוטקטית ממוקדת יותר, WBRT נותרה אפשרות טיפול חשובה. עם זאת, היעילות של WBRT מוגבלת וחולים חווים השפעה משמעותית על התקדמות הגידול לעיתים רחוקות, ונמצאים בסיכון גבוה לתופעות לוואי. ישנה גם חזרה תכופה של נגעים גרורתיים בתוך השדה המוקרן, ושתי התצפיות הללו מצביעות על התנגדות לטיפול בהקרנות. כדי לחקור את הנושא הזה, החוקרים בחנו עמידות לקרינה באמצעות מודלים של עכברים, כמו גם תרביות אורגנוטיפיות של גרורות במוח ממטופלים שהיו עמידים לקרינה, ותצפיות בקבוצות של חולים עם מלנומה, סרטן ריאות או סרטן שד עם גרורות במוח.

בחולים עם גרורות במוח, תאי סרטן גרורתיים במוח מגידולים ראשוניים שונים גורמים לביטוי גבוה מאוד של S100A9 בתוך המיקרו-סביבה של המוח, אשר בתורו, מתווך עמידות לטיפול בהקרנות. שנית, הממצאים מצביעים על כך ש-S100A9 יכול להיות סמן ביולוגי רלוונטי מבחינה קלינית לתגובה טיפולית בגרורות במוח. הצוות ניתח דגימות דם מ-71 חולים עם גרורות במוח (מכל סוג סרטן) שקיבלו WBRT. התוצאות הראו כי רמות S100A9 לפני או מיד לאחר קבלת WBRT נמצאו בקורלציה להישרדות מגרורות במוח, אך יש לציין, רמות S100A9 לא הראו מתאם קליני להישרדות באותם חולים עם גרורות במוח שלא קיבלו WBRT. אף אחד מהמשתנים האפשריים האחרים, כולל גיל או ציון סטטוס ביצועים של Karnofsky, לא נמצא בקורלציה עם S100A9.

לכתבה ב-Medscape

למאמר ב- Nature Medicine

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן