התועלת של טיפול אנדווסקולארי במקרים של אירועים מוחיים עם נגעים גדולים בבדיקות MRI (מתוך Stroke)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת Stroke טוענים מומחים כי אין לשלול על הסף אפשרות טיפול אנדווסקולארי בחולים לאחר אירוע מוחי, בפרט חולים צעירים, עם נגעים גדולים יותר בבדיקות הדמיה בתהודה מגנטית עם DWI (Diffuse Weighted Imaging). מהנתונים עולה כי בשליש מהחולים עם נגעים בנפח של מעל 70 מ”ל לאחר טיפול אנדווסקולארי מוצלח תועדה תוצאה חיובית.

מדגם המחקר כלל 105 חולים עם נגעים בנפח של מעל 70 מ”ל. נפח נגעי DWI זוהה כגורם מנבא בלתי-תלוי של תוצאות שליליות, הישרדות ודימום תוך-מוחי תסמיני (p<0.001).

ב-11 מבין 31 חולים עם נפח נגעי DWI של מעל 70 מ”ל תועדה תוצאה חיובית (מדד modified Rankin Scale Score של 0-2) לאחר טיפול תרומבוליטי בשל אוטם מוחי עם זילוח מחדש של 2b-3, זאת בהשוואה ל-3 מבין 35 חולים לאחר טיפול תרומבוליטי באוטם מוחי עם זילוח מחדש של 0-2a.

בחולים עם נגעי DWI של מעל 70 מ”ל, הצלחת זילוח מחדש, גיל החולה, נפח נגעי DWI זוהו כולם כגורמים מנבאים בלתי-תלויים של התוצאים. מבין 66 חולים עם נפח נגעים של מעל 70 מ”ל, ב-19.7% תועד דימום תוך-מוחי תסמיני עם מגמת סיכון נמוך יותר במידה ולא ניתן טיפול תרומבוליטי.

החוקרים מזהירים כי לא מדובר במחקר אקראי, אלא בניתוח רטרוספקטיבי ולכן סביר להשלים מחקר פרוספקטיבי במטרה לקבוע אם ממצאים אלו נותרים על כנם ולהבין טוב יותר את גודל ההשפעה, דרגת התועלת, של התערבות באוכלוסית חולים זו.

Stroke 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן