חשיבות רבה לבדיקות MRI מהירות במטופלים בסיכון גבוה לשברי מאמץ (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ARRS)

פרוטוקול MRI מקוצר עשוי לשמש לאבחנה מהירה ולדירוג שברי מאמץ בצוואר הירך בנבדקים בסיכון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Roentgen Ray Society.

במתגייסים חדשים נדרשות לעיתים קרובות בדיקות MRI, אך אלו אורכות 20-30 דקות ובמידה וניתן יהיה לצמצם את משך זמן הבדיקה אזי ניתן יהיה לבצע בקלות רבה יותר את הבדיקות, ללא הצורך בתקופת המתנה ארוכה.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 229 משתתפים שנבדקו באמצעות פרוטוקול MRI מהיר של הירך בין נובמבר 2013 ועד אוגוסט 2014. כל המשתתפים היו מגויסים לשירות פעיל עם חשד קליני גבוה לשברי מאמץ בצוואר הירך. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 22.3 שנים ו-72% היו נשים.

בדיקת MRI מהירה של הירך כללה שני רצפי הדמיה: STIR (Short Tau Inversion Recovery) והדמיית T1 קורונאלית של כל האגן. בממוצע, הכנת החדר לפרוטוקול המקוצר ארכה כעשר דקות ובדיקת ההדמיה ארכה כחמש דקות, עם סך כולל של כ-15 דקות.

מבין 229 המשתתפים, 18.8% אובחנו עם שבר מאמץ בצוואר הירך, 5.2% אובחנו עם שבר מאמץ דו-צדדי בירכיים ו-29.7% אובחנו עם שברי מאמץ אחרים. ב-15.7% מהנבדקים לא תועדו שברים, אם כי בדיקת MRI זיהתה פתולוגיות אחרות העשויות להוביל לתסמינים עליהם התלוננו הנבדקים. כל שברי המאמץ בצוואר הירך זוהו בצד הכואב ו-58% היו בדרגה שלוש.

החוקרים כותבים כי מדובר באוכלוסייה בעלת מוטיבציה גבוהה מאוד, שלעיתים דוחפים את עצמם להתגבר על כאבים עימם אחרים לא היו מצליחים להתמודד.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ARRS

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן