השוואה בין בדיקת MRI וצילום רנטגן להערכת איחוי לוחית הגדילה להערכת כשירות ספורטאים (Br J Sports Med.)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת British Journal of Sports Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי מהשוואת הערכת לוחית הגדילה ברדיוס הדיסטאלי על-בסיס בדיקת MRI (Magnetic Resonance Imaging) או צילום רנטגן, הבדלים משמעותיים, כאשר צילום מביא לעיתים קרובות להערכה חמורה יותר של דרגת האיחוי, ממצאים המשפיעים רבות על הכשירות והמשך ההשתתפות של ספורטאים בתחרויות ספורט.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) של עצם הרדיוס הדיסטאלית משמשת כיום לשלול שחקנים מבוגרים מדי לתחרות הגביע העולמי U17. במדינות מתפתחות שאינן יכולות להרשות לעצמם ביצוע בדיקת MRI נוהגים להשתמש בצילומי רנטגן, תוך התבססות על אותם קריטריונים לאיחוי כמו בדיקת MRI.

במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להשוות את דרגת האיחוי של לוחית הגדילה באזור הרדיוס הדיסטאלי, באמצעות בדיקת MRI או על-סמך צילום רנטגן.

מדגם המחקר כלל 150 שחקני כדורגל שקובצו לחמש קבוצות בגילאי 15-19 שנים. כל משתתף עבר בדיקת MRI וצילום רנטגן של שורש כף היד השמאלי. דרגת איחוי הרדיוס הדיסטאלי דורגה באופן אקראי ע”י שלושה רדיולוגים באמצעות מערכת ניקוד בת שישה שלבים.

מהתוצאות עולה כי להערכת לוחית הגדילה של הרדיוס הדיסטאלי על-בסיס בדיקת MRI קורלציה טובה עם הערכת האיחוי על-בסיס צילום רנטגן. הדירוג הממוצע לפי צילום רנטגן היה גבוה יותר מהדירוג הממוצע לפי בדיקת MRI בקבוצות הגילאים 15, 16, 17, 18 ו-19.

הקורלציה בין בודקים ובממצאים של אותו בודק הייתה גבוהה. החוקרים מדווחים על קורלציה בין בדיקת T1 MRI ובין הגיל הכרונולוגי, שהייתה קרובה לזו של צילומי רנטגן (p<0.001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי למאמר חשיבות רבה מאחר שמדובר במחקר הראשון שהוכיח כי צילומי רנטגן מובילים לדירוג-יתר של דרגת האיחוי בקבוצת גיל זו ולכן אין להתבסס עליהן לשלילת שחקנים מבוגרים מדי, כפי שקורה כיום לעיתים קרובות.

Br J Sports Med. 2012;46(4):273-278

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן