במאמר חדש שפורסם בכתב העת British Journal of Sports Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי מהשוואת הערכת לוחית הגדילה ברדיוס הדיסטאלי על-בסיס בדיקת MRI (Magnetic Resonance Imaging) או צילום רנטגן, הבדלים משמעותיים, כאשר צילום מביא לעיתים קרובות להערכה חמורה יותר של דרגת האיחוי, ממצאים המשפיעים רבות על הכשירות והמשך ההשתתפות של ספורטאים בתחרויות ספורט.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) של עצם הרדיוס הדיסטאלית משמשת כיום לשלול שחקנים מבוגרים מדי לתחרות הגביע העולמי U17. במדינות מתפתחות שאינן יכולות להרשות לעצמם ביצוע בדיקת MRI נוהגים להשתמש בצילומי רנטגן, תוך התבססות על אותם קריטריונים לאיחוי כמו בדיקת MRI.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להשוות את דרגת האיחוי של לוחית הגדילה באזור הרדיוס הדיסטאלי, באמצעות בדיקת MRI או על-סמך צילום רנטגן.
מדגם המחקר כלל 150 שחקני כדורגל שקובצו לחמש קבוצות בגילאי 15-19 שנים. כל משתתף עבר בדיקת MRI וצילום רנטגן של שורש כף היד השמאלי. דרגת איחוי הרדיוס הדיסטאלי דורגה באופן אקראי ע”י שלושה רדיולוגים באמצעות מערכת ניקוד בת שישה שלבים.
מהתוצאות עולה כי להערכת לוחית הגדילה של הרדיוס הדיסטאלי על-בסיס בדיקת MRI קורלציה טובה עם הערכת האיחוי על-בסיס צילום רנטגן. הדירוג הממוצע לפי צילום רנטגן היה גבוה יותר מהדירוג הממוצע לפי בדיקת MRI בקבוצות הגילאים 15, 16, 17, 18 ו-19.
הקורלציה בין בודקים ובממצאים של אותו בודק הייתה גבוהה. החוקרים מדווחים על קורלציה בין בדיקת T1 MRI ובין הגיל הכרונולוגי, שהייתה קרובה לזו של צילומי רנטגן (p<0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי למאמר חשיבות רבה מאחר שמדובר במחקר הראשון שהוכיח כי צילומי רנטגן מובילים לדירוג-יתר של דרגת האיחוי בקבוצת גיל זו ולכן אין להתבסס עליהן לשלילת שחקנים מבוגרים מדי, כפי שקורה כיום לעיתים קרובות.
Br J Sports Med. 2012;46(4):273-278
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!