השוואה בין שתי טכניקות לחיזוק תיקון ניתוחי של עקמת ניוונית (BMC Musculoskeletal Disorders)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Musculoskeletal Disorders עולה כי ניתן להשיג תוצאות ניתוחיות טובות יותר בחולים עם עקמת ניוונית של עמוד השדרה המותני עם חיזוק ברגים שהוכנסו באמצעות PMMA (Polymethylmethacrylate) או השתלת עצם אוטולוגית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חלה עליה בטיפול הניתוחי במבוגרים עם עקמת על-רקע תהליך ניווני בשילוב עם אוסטיאופורוזיס. מחקרים אישרו כי ברגים בעמודי-שדרה אוסטיאופורוטיים הרבה פחות חזקים, עם הרבה יותר תזוזות של הברגים בחוליה, בהשוואה למצב בעמודי שדרה תקינים. תוספת PMMA (Polymethylmethacrylate) או עצם אוטולוגית עשויים להביא לכוח תיקון משמעותי יותר ויתרונות רבים.

החוקרים ערכו סקירה רטרוספקטיבית  שכללה 31 חולים עם עקמת ניוונית של עמוד שדרה המותני, בשילוב עם אוסטיאופורוזיס,שעברו ניתוח בין דצמבר 2000 . כולם היו במעקב במשך לפחות מינימום של שנתיים. כל המשתתפים עברו ניתוח בגישה קדמית. 14 מהם קובעו עם בורג וחיזוק עם PMMA ויתר 17 החולים עם עצם אוטולוגית. בין הקבוצות תועד דמיון במין, גיל והרגלי עישון. זמן הניתוח, אובדן דם, עירויי דם, עלות רפואית, שהות ביחידת טיפול נמרץ לאחר הניתוח, שהות בבית החולים ומשך האשפוז תועדו והחוקרים השוו בין הקבוצות.

מהתוצאות עולה כי אין הבדלים משמעותיים בין השימוש בעצם אוטולוגית ובין PMMA בכל הנוגע לכל אתרי המטרה לעיל, למעט משך הטיפול בכאב שרירים ועלות הניתוח. שני חולים אובחנו עם דלף בזמן הניתוח, אך אין נזק לעצבים או תסמינים לאחר הניתוח. לא נדרשו ניתוחים חוזרים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הן חיזוק הכנסת ברגים עם PMMA והן עם עצם אוטולוגית לטיפול בעקמת ניוונית של עמוד השדרה המותני עם אוסטיאופורוזיס עשויים להביא לתוצאות ניתוחיות טובות. השימוש ב-PMMA אמנם מפחית את השימוש בתרופות פומיות לשיכוך כאבים, אך בעלות של הוצאות רפואיות נוספות.

BMC Musculoskeletal Disorders

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן