גורמי סיכון לתסמונת מצוקה נשימתית ביילודים במשקל גוף נמוך מאוד (BMC Pediatr)

במאמר שפורסם בכתב העת BMC Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש להערכת הסיכון לתסמונת מצוקה נשימתית ביילודים במשקל לידה נמוך מאוד, הפרעה נשימתית המלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים מג’וריים ותמותה.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות גורמי סיכון לתסמונת מצוקה נשימתית עמידה לטיפול ביילודים במשקל לידה נמוך מאוד. החוקרים התבססו על נתונים אודות יילודים במשקל לידה נמוך מאוד שנולדו בין ינואר 2013 ועד דצמבר 2020 במאגר Korean Neonatal Network. יילודים שהלכו לעולמם בתוך חמישה ימים מהלידה או לא קיבלו סורפקטנט הוצאו מהמחקר.

היילודים חולקו לקבוצת חולים עם תסמונת מצוקה נשימתית ותגובה טובה לטיפול, אשר קיבלו טיפול חליפי בסורפקטנט פעם אחד בלבד, או חולים עם תסמונת מצוקה נשימתית עמידה לטיפול, אשר קיבלו סורפקטנט לפחות פעמיים. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין מאפיינים פרינטאליים ובין תסמונת מצוקה נשימתית עמידה לטיפול.

מניתוח רב-משתני עלה כי גיל היריון צעיר (יחס סיכויים מתוקן של 1.26, רווח בר-סמך 95% של 1.23-1.26), מין זכר (יחס סיכויים מתוקן של 1.17, רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.29), ניתוח קיסרי (יחס סיכויים מתוקן של 1.59, רווח בר-סמך 95% של 1.38-1.80), הפרעת יתר לחץ אימהי (יחס סיכויים מתוקן של 1.54, רווח בר-סמך 95% של 1.35-1.75) ומדד אפגר נמוך לאחר חמש דקות (יחס סיכויים מצוקן של 1.24, רווח בר-סמך 95% ש 1.12-1.37) נקשרו עם תסמונת מצוקה נשימתית עמידה לטיפול.

טיפול בקורטיקוסטרואידים לפני הלידה (יחס סיכויים מתוקן של 0.81, רווח בר-סמך 95% של 0.73-0.89) וזיהום מי שפיר אימהי (יחס סיכויים מתוקן של 0.79, רווח בר-סמך 95% של 0.71-0.88) נקשרו בקשר הפוך ומובהק סטטיסטית עם הסיכון לתסמונת מצוקה נשימתית עמידה לטיפול.

בהשוואה לחולים עם תסמונת מצוקה נשימתית חדה ותגובה טובה לטיפול, תסמונת מצוקה נשימתית עמידה לטיפול נקשרה בקשר מובהק סטטיסטית עם סיכון מוגבר לתחלואה מג’ורית ביילוד ולתמותה לאחר חמישה ימים מהלידה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סדרת גורמי סיכון לתסמונת מצוקה נשימתית עמידה לטיפול ביילודים במשקל לידה נמוך מאוד, הפרעה נשימתית המלווה בסיכון גבוה לסיבוכים משמעותיים ותמותה.

BMC Pediatr, Oct 24, 2024

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סקירה קלינית מקצועית: החייאת פגים מאוחרים בחמצן לעומת אוויר (מחקר AIROPLANE)

סקירה קלינית מקצועית: החייאת פגים מאוחרים בחמצן לעומת אוויר (מחקר AIROPLANE)

מקור: JAMA
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|05/11/2026

פגים מאוחרים (שבועות 32 עד 36 להריון) (Late preterms) הם כ־85% מכלל לידות הפגים בעולם, אך רמת הראיות לגבי תמיכה נשימתית ראשונית בקבוצה זו מוגבלת מאוד בהשוואה לפגים קיצוניים (<32 שבועות) או יילודים שנולדו במועד

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן