חוקרים מספרד מדווחים במאמר חדש שפורסם בכתב העת PLoS One על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משלב משתנים קליניים ואקו-קרדיוגרפיים עשוי לסייע בחיזוי הסיכון להתפתחות Bronchopulmonary Dysplasia (BPD). החוקרים זיהו שני משתנים מרכזיים, הנשמה מכאנית וסימנים אקו-קרדיוגרפיים ללחץ ריאתי מוגבר.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי BPD הינה מחלת הריאות הכרונית הנפוצה בילדות, קשורה באופן הדוק עם פגות ומהווה את הגורם הנפוץ ביותר ליתר לחץ ריאתי משנית למחלת ריאות בילדים. במקרים של BPD בדרגה מתונה וחמורה התוצאות גרועות יותר ומצבים אלו מלווים בשכיחות גבוהה יותר יתר לחץ ריאתי. ניבוי התפתחות BPD בדרגה בינונית או חמורה במקרים של פגות קיצונית חשובה ליישום גישות למניעה.

החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי בו עקבו אחר פגים, שנולדו לאחר פחות מ-28 שבועות הריון ובמשקל של עד 1250 גרם. הם תיעדו כל שבוע את המאפיינים הקליניים והאקו-קרדיוגרפיים, וכן השלימו דגימות דם ודגימות מקנה הנשימה, להערכת סמנים מולקולאריים (IL-6, IL-1, IP10, חומצה אורית, HGF, Endothelin-1, VEGF, CCL5). המשתנים והדגימות נאספו מהלידה ועד לגיל מתוקן של 36 שבועות, נקודת זמן בה אבחנת BPD מבוססת.

המחקר כלל 50 משתתפים, בגיל הריון חציוני של 26 שבועות ומשקל של 871 גרם (טווח 590-1200 גרם). שלושה משתתפים הוצאו מהמחקר בשל תמותה מוקדמת. 35 משתתפים (74.5%) פיתחו BPD (14 חולים פיתחו הפרעה קלה, 15 חולים פיתחו הפרעה בינונית ו-6 חולים פיתחו הפרעה חמורה).

ניתוח סטטיסטי לזיהוי גורמי סיכון ל-BPD בדרגה בינונית או חמורה שימש להשוואת שני מודלים לחיזוי, אחד שכלל שני משתנים (הנשמה מכאנית והשטחת המחיצה הבין-חדרית) ומודל אחר שכלל גם סמן מולקולארי (ET-1). מהנתונים עלה כי מודל שכלל שני משתנים (הנשמה מכאנית וסימנים אקו-קרדיוגרפיים של יתר לחץ ריאתי) היה מעשי יותר לשימוש קליני ומחקרי.

החוקרים כותבים כי משלב משתנים קליניים ואקו-קרדיוגרפיים עשוי לשמש ככלי חשוב לחיזוי הסיכון ל-BPD הם ממליצים להשלים מחקרים נוספים להערכת חיזוי BPD תוך בחינת החשיבות של ET-1.

PLoS One. 2019 Mar 6;14(3):e0213210

הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

מחקר זה הינו מחקר נוסף בסידרה של מחקרים שמטרתם לנבא מי מבין הפגים יפתח בעתיד BPD. לפי מחקר זה ע”י זיהוי של שני מרכיבים כמו הנשמה מלאכותית וסמנים אקוקרדיוגרפיים ניתן לחזות מי מבין הפגים יפתח BPD. לתחזית זו משמעות רבה מאחר ממחקרים אחרים נראה כי הפגים שירוויחו בעיקר מטיפול בסטרואידים לאחר הלידה ע”מ למנוע BPD הם אלה שבאמת יפתחו BPD. לעומת זאת, הפגים שבעתיד לא יפתחו BPD “ירוויחו” רק את תופעות הלואי של מתן סטרואידים ללא התוצאים המיטיבים. אולי ניתן לשלב את נתוני מחקר זה כדי לדעת למי מבין הפגים יהיה נכון לתת סטרואידים על מנת למנוע BPD ולמי מבין הפגים עדיף להימנע ממתן זה.