תוצאות Nitric Oxide בשיאוף בפגים עם תסמונת מצוקה נשימתית (Pediatrics) והערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Pediatrics, עולה כי שימוש מעבר להתוויות ב-Nitric Oxide בשיאוף אינו מלווה בהפחתת שיעורי תמותה באשפוז של פגים שנולדו לאחר 22-29 שבועות היריון ואובחנו עם תסמונת מצוקה נשימתית (RDS או Respiratory Distress Syndrome).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Nitric Oxide בשיאוף מצוי בשימוש הולך וגובר לטיפול במקרים של פגות קיצונית עם תסמונת מצוקה נשימתית, בעיקר כטיפול מעבר להתוויות המאושרות לשימוש במהלך השבוע הראשון לחיים. כעת הם בחנו את טיפול זה מלווה בשיפור סיכויי ההישרדות של הפגים.

החוקרים זיהו במאגר Pediatrix Medical Group Clinical Data Warehouse את כל הפגים שנולדו לאחר 22-29 שבועות היריון, בין השנים 2004-2014. במדגם המחקר הם כללו תינוקות לאחר היריון יחיד, שנדרשו להנשמה מכאנית לטיפול ב-RDS ולא כללו יילודים עם מומים מולדים. התוצא העיקרי הוגדר כתמותה לפני השחרור.

לכל חולה שטופל ב-Nitric Oxide במהלך השבוע הראשון לחייו (קבוצת מקרים) הותאם מטופל שלא טופלו ב-Nitric Oxide בגיל כרונולוגי לפני הגיל הכרונולוגי בו החולה בקבוצת הביקורת החל בטיפול הנ”ל. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין טיפול ב-Nitric Oxide בשיאוף ובין תמותה באשפוז.

מבין 37,909 יילודים במדגם המחקר, החוקרים זיהו 993 יילודים (2.6%) שטופלו ב-Nitric Oxide בשיאוף. שני המדגמים התואמים כללו כל אחד 971 משתתפים.

החוקרים לא זיהו קשר מובהק בין טיפול ב-Nitric Oxide בשיאוף ובין שיעורי התמותה (יחס סיכון של 1.08, רווח בר סמך של 0.94-1.25, p=0.29).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר אינם תומכים בהפחתת שיעורי תמותה באשפוז בעקבות טיפול ב-Nitric Oxide בשיאוף בפגים שנולדו לאחר 22-29 שבועות היריון ואובחנו עם תסמונת מצוקה נשימתית.

Pediatrics. 2018 Feb 9.

הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

מזה זמן רב אנו מחפשים טיפולים ו/או התערבויות שישפרו את סיכויי ההישרדות של הפגים הקטנים ביותר. אחד הטיפולים שנוסו בעבר כדי לשפר את התחלואה ב-BPD הוא מתן NO בשאיפה לפגים הקטנים. לצערנו, הטיפול הזה לא הוכח כיעיל. במחקר גדול זה שכלל כ-1,000 פגים בכל זרוע לא הצליחו להוכיח כי מתן NO לאחר הלידה אכן ישפר את ההישרדות בקרב הפגים הקטנים הללו. למרות שהיה זה מחקר עוקבה היסטורי, לא מחקר מסוג RCT עדיין המספרים הגדולים מעניקים לו את “חוזקו”. לפי מחקר זה ומחקרים אחרים אין הוכחה מדעית לטיפול שיגרתי ב-NO בשאיפה בפגים הקטנים. עדיין יתכן כי קבוצה קטנה מהם תהנה מטיפול זה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן