ירידה באספקת החמצן למוח בזמן שינה עם הפנים למטה עשויה להביא לעליה בסיכון לתסמונת מוות בעריסה (SIDS או Sudden Infant Death Syndrome) בפגים, כך מדווחים חוקרים מאוסטרליה במאמר חדש שפורסם בכתב העת Pediatrics.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה על הבטן הינה גורם סיכון משמעותי לתסמונת מוות בעריסה, כאשר 29% מהקורבנות של מוות בעריסה הם פגים.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את החמצון המוחי ולחץ הדם במהלך שינה בזמן שינה על הבטן ועל הגב ב-35 פגים, במהלך ששת החודשים הראשונים לאחר המועד, תוך השוואת התוצאות אל מול 17 תינוקות שנולדו במועד.

מדד TOI (Tissue Oxygenation Index) בפגים היה נמוך יותר משמעותית בזמן שכיבה על הבטן, בהשוואה לשכיבה על הגב, הן בזמן שינה שקטה והן במהלך שינה פעילה, בגיל מתוקן של 2-4 שבועות, 2-3 חודשים ו-5-6 חודשים. המדד היה גבוה יותר בזמן שינה שקטה, בהשוואה לשינה פעילה, בשתי התנוחות בגיל מתוקן של 2-4 שבועות, אך נמוך יותר בזמן שינה שקטה בגיל 5-6 חודשים.

הלחץ העורקי הממוצע לא היה שונה עם תנוחות שינה שונות, אך היה גבוה יותר במהלך שינה פעילה, בהשוואה לשינה שקטה, בגילאי 2-4 שבועות ו-2-3 חודשים.

מדד TOI היה נמוך יותר בפגים, בהשוואה לאלו שנולדו במועד, בשני מצבי השינה ובשתי תנוחות השינה,  בגיל מתוקן של 2-4 שבועות. בגיל מתוקן של 2-3 חודשים, רק מדד TOI בעת שכיבה על הבטן היה נמוך יותר בקבוצת הפגים. לא תועדה השפעה של פגות על מדד TOI בגיל מתוקן של 5-6 חודשים.

החוקרים כותבים כי פגים מועדים במיוחד לפגיעה באספקת החמצן למוח בזמן שכיבה על הבטן, בפרט בנוכחות אי-יציבות קרדיווסקולארית, שינויים המובילים לסיכון המוגבר לתסמונת מוות בעריסה.

Pediatrics 2014;134:435-445

לידיעה במדסקייפ