שיעול יצרני כרוני בילדים עשוי להעיד על ברונכיאקטזיות (Arch Dis Child)

בילדים עם שיעול יצרני כרוני, שאינו חולף עם ארבעה שבועות של טיפול אנטיביוטי הולם, קיימת שכיחות גבוהה יותר של ברונכיאקטזיות, כך עולה ממחקר חדש מאוסטרליה, שפורסמו בכתב העת Archives of Disease in Childhood. החוקרים מוסיפים כי ילדים אלו מצויים בסיכון גבוה פי עשרים לברונכיאקטזיות, בהשוואה לאלו בהם השיעול חולף.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את כל נתוני סריקות MDCT (Multi-Detector CT) שהזמינו רופאי ריאות להערכת ילדים עם שיעול יצרני כרוני בבית החולים במהלך שנתיים. הם לא כללו ילדים עם ציסטיק פיברוזיס, אסתמה, ברונכיאקטזיות ידועות ואלו עם סריקות שנדרשו לצוותי אונקולוגיה, כירורגיה, טיפול נמרץ או טראומה.

מדגם המחקר כלל 144 ילדים בגילאים שנעו בין שלושה חודשים ל-17 שנים (חציון גיל של 12 שנים). חציון משך השיעול היצרני עמד על 12 חודשים. מחלות רקע כללו מחלת לב מולדת (11 חולים), מחלת ריאות כרונית של יילודים (5 חולים), Primary Ciliary Dyskinesia (4 חולים), פיסטולה קודמת בין קנה הנשמה והוושט ופיום קנה (חולה אחד), שיתוק מוחין (5 חולים), מחלת מעי דלקתית (חולה אחד) ותסמונות גנטיות שונות (7 חולים). ב-106 ילדים זוהו עדויות לברונכיאקטזיות בבדיקות MDCT.

החוקרים אספו נתונים אודות טיפול אנטיביוטי עבור 129 ילדים. מבין 105 הילדים עם שיעול שנותר לאחר לפחות ארבעה שבועות טיפול אנטיביוטי, 88 חולים אובחנו עם ברונכיאקטזיות (83.8%).

מנגד, מבין 24 הילדים בהם השיעול חלף לאחר טיפול אנטיביוטי, רק ב-6 ילדים (25%) אובחנו ברונכיאקטזיות (יחס סיכויים מתוקן של 20.9).

החוקרים ממליצים כי בילדים עם המשך שיעול יצרני לאחר ארבעה שבועות טיפול אנטיביוטי תושלם הערכת רופא ילדים, עם פרוטוקולים ספציפיים לילדים, כך שניתן לבחון בקפדנות ולשקול בדיקת CT של החזה להערכת אפשרות של ברונכיאקטזיות ומתן טיפול נוסף לפי הצורך.

החוקרים מדגישים כי הממצאים תקפים לילדים עם שיעול יצרני במדינות מפותחות, דוגמת אוסטרליה. הם אינם יכולים להשליך את הממצאים בתנאים עם שכיחות גבוהה של מצבים אחרים, דוגמת שחפת. מאחר וישנן סיבות רבות לשיעול כרוני, על רופאים להבין כי יש להתייחס ברצינות למצבים אלו ולהשלים הערכה קפדנית. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

Arch Dis Child 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן