אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

מקור: JAMA Neurology

היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות למעלה מ-6 מיליון מבוגרים בגילאי 45-105 שנים באונטריו, קנדה. החוקרים זיהו למעלה מ-16,000 משתתפים שפנו לקבלת טיפול דחוף בשל שימוש בקנאביס (גיל ממוצע של 55 שנים, 60% גברים), כולל פניות לחדרי מיון (76%) ואשפוזים לבתי חולים (24%).

במסגרת המחקר נערכה השוואה של שיעורי אבחנת דמנציה בין חולים שקיבלו טיפול אקוטי בשל שימוש בקנאביס ובין שלוש קבוצות אחרות: מטופלים תואמים שקיבלו טיפול אקוטי מכל-סיבה, אוכלוסייה כללית תואמת וחולים שקיבלו טיפול אקוטי בשל שימוש באלכוהול.

במהלך תקופת המחקר, השיעור השנתי של טיפול אקוטי בשל שימוש בקנאביס עלה בלמעלה מפי חמש באלו בגילאי 45-65 שנים (מ-10.16 ל-50.65 מקרים ל-100,000) ובלמעלה מפי 26 באלו בגילאי 65 שנים ומעלה (מ-0.65 ל-16.99 מקרים ל-100,000).

הסיכון לדמנציה בתוך חמש שנים היה גבוה פי 1.5 בקבוצת החולים שקיבלו טיפול עקב שימוש בקנאביס בהשוואה לקבוצת החולים שפנו לטיפול אקוטי מכל-סיבה וגבוה פי 3.0 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית התואמת (שיעורים אבסולוטיים של 5%, 3.6% ו-1.3%, בהתאמה).

לאחר תקנון למשתנים שונים, כולל מצבים רפואיים אחרים, הסיכון לאבחנה של דמנציה לאחר חמש שנים נותר גבוה יותר בחולים שקיבלו טיפול אקוטי בשל שימוש בקנאביס, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול אקוטי מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 1.23, רווח בר-סמך 95% של 1.09-1.39) והאוכלוסייה הכללית התואמת (יחס סיכון מתוקן של 1.72, רווח בר-סמך 95% של 1.38-2.15).

עם זאת, בקרב מטופלים שקיבלו טיפול אקוטי על-רקע שימוש בקנאביס תועד סיכון מופחת לאבחנה של דמנציה, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול אקוטי בשל הפרעת שימוש באלכוהול (יחס סיכון מתוקן של 0.69, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.76).

החוקרים מסכמים וכותבים כי שימוש קבוע בקנאביס עשוי להביא לעליה בסיכון לדמנציה בעקבות שינויים במבנה המוח. עוד ייתכן כי שימוש קבוע בקנאביס מעלה את הסיכון לגורמי סיכון מבוססים אחרים לדמנציה, כולל לחץ דם גבוה, חבלת ראש ופציעות אחרות , עם סיכון מוגבר לדיכאון ובידוד חברתי.

JAMA Neurology, April 14, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן