במאמר שפורסם בכתב העת BMC Psychiatry מדווחים חוקרים מלבנון על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חוויה טראומטית של האב בזמן מלחמה עשויה להשפיע על המצב הרגשי של ילדיהם, כאשר הנתונים מעידים על פגיעה ביכולת ויסות רגשי ואלקסיתימיה בצאצאים.
ההשלכות ארוכות הטווח של מלחמה עשויות לבוא לידי ביטוי בדור שהשתתף או נכח בזמן המלחמה וגם על הדורות הבאים, אך אין בספרות הרפואית מידע מוצק בנושא. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את ההשלכות הפסיכולוגיות של מלחמת האזרחים בלבנון בשנים 1975-1990 על הצאצאים של אלו שלקחו חלק במלחמה.
במחקר נבחן הקשר בין הפרעת דחק בתר חבלתית בקרב אבות יוצאי צבא ובין יכולות ויסות רגשי ורמות אלקסיתימיה בצאצאים שלהם, שלושה עשורים לאחר סיום המלחמה.
מחקר החתך נערך בין ספטמבר 2020 ועד ספטמבר 2021 וכלל 75 אבות מלבנון שהיו אנשי צבא וכן את ילדיהם הבוגרים. מדד PTSD Checklist שימש להערכת הפרעת דחק בתר-חבלתית ומדד CES (או Combat Exposure Scale) שימש להערכת דרגת החשיפה לקרב. באשר לאוכלוסיית הצאצאים, שאלון ERQ (או Emotional Regulation Questionnaire) שימש להערכת יכולות ויסות רגשי ומדד TAS (או Toronto Alexithymia Scale) שימש להערכת אלקסיתימיה, הפרעה בה קיים קושי ביכולת להרגיש, להביע או לזהות רגשות.
מהנתונים עולה כי אבחנה של PTSD אצל האב לוותה ברמות גבוהות יותר של אלקסיתימיה בצאצאים. באשר ליכולות ויסות רגשי, מהנתונים עולה כי אבחנה של PTSD באב נקשרה בקשר מובהק סטטיסטית עם ירידה במדד הערכה קוגניטיבית מחדש בצאצא ועליה במדדי דיכוי הבעת רגש.
מניתוח הממצאים עולה קשר מובהק סטטיסטית בין גיל מתקדם יותר של האב ובין עליה במדדי אלקסיתימיה בצאצא. יתרה מזאת, פציעות של האב במהלך קרב נקשרו עם ירידה מובהקת סטטיסטית במדדי אלקסיתימיה ועליה במדדי דיכוי הבעה רגשית בצאצאים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על ההשלכות של חוויות טראומטיות בזמן מלחמה של האב על היכולת הרגשית של הצאצאים. מחקרים נוספים אשר ייקחו בחשבון את גיל הצאצא בעת הופעת התסמינים באב עשויים לסייע בהבנה טובה יותר של ההשפעה של PTSD אצל ההורים על התפקוד הרגשי בצאצא במהלך שלבים שונים בהתפתחות הרגשית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!