מה בין זמן מסך ובין הפרעות קוגניטיביות והתנהגותיות בילדים שנולדו פגים? (JAMA Pediatrics)

בילדים שנולדו לאחר פחות מ-28 שבועות היריון ובגיל 6-7 שנים נהגו לצפות במסכים במשך למעלה משעתיים ביום תועדה ירידה בתפקוד הקוגניטיבי והניהולי, בהשוואה לילדים עם זמן מסך מוגבל יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Pediatrics.

החוקרים השלימו ניתוח משני של מחקר שנערך ע”י ה- Eunice Kennedy Shriver National Institute of Child Health and Human Development וכלל 414 ילדים עם היסטוריה של פגות קיצונית, אשר נולדו בין תחילת פברואר בשנת 2005 ועד סוף פברואר בשנת 2009.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות ילדים בין השנים 2012 ו-2016 כאשר היו בגילאי 6 שנים וארבעה חודשים עד גיל 7 שנים וחודשיים. הילדים נחשפו לזמן מסך מועט (פחות משעתיים ביום, 176 ילדים) או זמן מסך רב (מעל שעתיים ביום, 238 ילדים).

מבין 414 ילדים, 227 היו בנים (55%) ומשקל הלידה הממוצע שלהם עמד על 870.6 גרם. בחדריהם של 266 ילדים (64%) היה מסך מחשב ו/או טלוויזיה.

החוקרים מדווחים כי זוהה קשר בין זמן מסך רב ובין גיל אימהי צעיר יותר, בהשוואה לזמן מסך מוגבל (בממוצע, 27 שנים לעומת 28.7 שנים). נוכחות טלוויזיה או מחשב בחדר נקשרו גם כן עם גיל אם צעיר יותר (ממוצע של 26.7 שנים לעומת 29.5 שנים), כמו גם עם רמת השכלה אימהית נמוכה יותר.

על-פי מבחני וקסלר להערכת אינטליגנציה, בקרב ילדים עם זמן מסך רב תועדו מדדי אינטליגנציה נמוכים יותר, בהשוואה לילדים עם זמן מסך מוגבל (הבדל ממוצע של 3.92-). זמן מסך רב נקשר גם עם עליה בחסרים בתפקוד ניהולי, כולל מטה-קוגניציה, תפקוד ניהולי גלובאלי, עכבות והפרעות קשב.

בנוסף, החוקרים זיהו קשר בין נוכחות טלוויזיה או מחשב בחדר ובין עליה בבעיות הנוגעות להיפראקטיביות/אימפולסיביות ועכבות.

ממצאי המחקר תומכים בחשיבות השלמת דיונים בין רופאים ובני משפחה בנוגע ליתרונות והסיכונים של זמן מסך וחשיבות הכרת ההמלצות של האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים.

JAMA Pediatrics 2021

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן