מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Pediatric Psychology, עולה כי בנסיונות לנבא תגובה מוקדמת לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בילדים הסובלים מתסמונת דחק בתר-חבלתית (PTSD או Posttraumatic Stress Disorder), היקף תסמינים לפני-טיפול ומספר האירועים הטראומטיים עשויים לשחק תפקיד מרכזי.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי ההיארעות והקורלציה בין תגובה מוקדמ תלטיפול בקרב ילדים ומתבגרים תחת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בשל תסמונת דחק בתר-חבלתית.
מדגם המחקר כלל 56 צעירים שלקחו חלק במחקר אקראי ומבוקר להערכת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לתסמונת דחק בתר-חבלתית ו-D-Cycloserine. הצעירים עם תסמיני תסמונת דחק בתר-חבלתית מתחת לסף הקליני לאחר המחזור הרביעי מבין 12 מחזורים סווגו ככאלו עם תגובה מוקדמת לטיפול (32% מדיווחי ההורים, 44.6% מדיווחי הילדים). החוקרים בחנו את המאפיינים לפני טיפול בהתאם לתגובה לטיפול.
מהתוצאות עולה קשר בין רמות נמוכות יותר של תסמיני PTSD לפני הטיפול, תסמיני דיכאון וחרדה וחשיפה לפחות סוגי טראומה ובין התגובה לטיפול על-פי דיווח ההורים. תגובה מוקדמת לטיפול נשמרה לאורך המעקב.
החוקרים כותבים כי ניבוי תגובה מוקדמת לטיפול עשוי לסייע בזיהוי הצעירים בהם צפויה תועלת לפרוטוקולי טיפול מקוצרים.
J Pediatr Psychol. 2016;41(1):128-137
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!