במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) מלווה בסיכון מופחת לדמנציה בקשישים עם סוכרת מסוג 2.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת מסוג 2 מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה, אך אין הוכחות חד-משמעיות בנוגע להתערבויות להפחתת הסיכון הנ”ל. הם השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי במטרה לקבוע אם התחלת טיפול במעכביSGLT-2 בהשוואה למעכבי DPP-4 מלווה בסיכון נמוך יותר לדמנציה.
המחקר כלל מבוגרים בגילאי 66 שנים ומעלה מאונטריו, אשר החלו טיפול תרופתי חדש במעכב SGLT-2 או במעכב DPP-4 בין תחילת יולי בשנת 2016 ועד סוף מרץ בשנת 2021. על-מנת להתגבר על אפשרות סיבתיות הפוכה וחביון מחלה, החוקרים בחרו חלון מעקב שהחל שנה אחת לאחר הכניסה למדגם.
מדגם המחקר כלל 106,903 חולים, כאשר טיפול במעכבי SGLT-2 בהשוואה למעכבי DPP-4 לווה בסיכון נמוך יותר לדמנציה (14.2 מקרים ל-1,000 שנות-אדם; יחס סיכון מתוקן של 0.80, רווח בר-סמך 95% של 0.71-0.89) לאורך מעקב ממוצע של 2.80 שנים מתחילת המחקר.
בחלוקה לפי תכשירים שונים ממשפחת מעכבי SGLT-2 מצאו החוקרים כי Dapagliflozin (פורסיגה) לווה בסיכון הנמוך ביותר (יחס סיכון מתוקן של 0.67, רווח בר-סמך 95% של 0.53-0.84), לאחריו Empagliflozin (ג’ארדיאנס) (יחס סיכון מתוקן של 0.78, רווח בר-סמך 95% של 0.69-0.89), אך לא תועדה השפעה מגנה משמעותית לטיפול ב-Canagliflozin (יחס סיכון מתוקן של 0.96, רווח בר-סמך 95% של 0.80-1.16).
בניתוח הנתונים לפי הטיפול בפועל תועדה השפעה מגנה גדולה יותר מפני דמנציה עם טיפול במעכבי SGLT-2 (יחס סיכון מתוקן של 0.66, רווח בר-סמך 95% של 0.57-0.76), בהשוואה לניתוח לפי כוונה לטפל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון מופחת לדמנציה והם קוראים להשלים מחקרים פרוספקטיביים אקראיים על-מנת לאשר ממצאים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!