ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם דו”ח מדיניות כדי להתמודד עם ההשפעות המשמעותיות והמתמשכות שיש לשינויי האקלים באופן ישיר ועקיף על הבריאות הנפשית והרווחה הפסיכו-סוציאלית. בנוסף לשכיחות ההולכת וגוברת של הפרעות נפשיות (למשל, מצוקה רגשית, מתח, דיכאון והתנהגות אובדנית) המשפיעות על אנשים ברחבי העולם, ה-WHO הזהיר מפני תסמונות חדשות ומתעוררות הקשורות ישירות לשינויי אקלים, כמו “אקוטראומה”. מונח זה מתייחס לחרדה מול התרחיש האפוקליפטי שצפוי לנבוע מהשינוי של מערכות אקולוגיות על ידי פעילות אנתרופוגנית.
שבועיים לאחר פרסום דו”ח המדיניות, המשלב מדיניות מרכזית למדינות להתמודדות עם אחד האתגרים הגדולים ביותר, פרסם ארגון הבריאות העולמי את הסקירה הגדולה ביותר שלו על בריאות הנפש העולמית מאז תחילת המאה. העבודה מספקת מודל לממשלות, אקדמאים, אנשי מקצוע בתחום הבריאות והחברה האזרחית כיצד להתמודד עם בעיות בריאות הנפש המתחוללות בחברה.
כפי שמדגיש המסמך, כמעט מיליארד אנשים, כולל 14% מהמתבגרים בעולם, חיו עם הפרעה נפשית בשנת 2019. התאבדות היוותה יותר מאחד מכל 100 מקרי מוות, ו-58% מהמקרים התרחשו לפני גיל 50 שנים. הפרעות בריאות הנפש הן כבר הגורם המוביל לנכות בעולם, ואנשים עם מחלות קשות אך ניתנות למניעה מתים בממוצע 10 עד 20 שנים מוקדם יותר מהאוכלוסייה הכללית. משבר COVID-19 החמיר משמעותית את הפרעות בריאות הנפש, במיוחד בקטינים. כתוצאה מכך, מומחים רבים מתייחסים לתופעה הזו כאל המגיפה הגדולה החדשה. “אני לא בטוחה שזה נכון לקרוא לקבוצה של בעיות נפשיות כמגיפה, אבל המציאות היא שמדינות רבות מתעלמות או שוכחות במידה רבה את המשבר הזה”, אמרה קצינת התקשורת של ארגון הבריאות העולמי ל-Medscape, “סטיגמה וחוסר הבנה הם גורמי מפתח לבעיות אלו והיו אחת הסיבות לכך שבריאות הנפש מקבלת פחות מ-1% מהסיוע הבינלאומי לבריאות”.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!