מנתונים שטרם עברו סיקור עמיתים שפורסמו באתר MedRxiv עולות עדויות נוספות לפיהן זיהום בנגיף הקורונה מלווה בשינויים במבנה המוח אותם ניתן לזהות בבדיקות הדמיה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעה בחוש הטעם והריח עשויה להופיע עוד לפני הופעת תסמינים נשימתיים בעקבות הדבקה בנגיף הקורונה. אובדן קלט תחושתי ממסלולי חוש הריח למוח עשוי לנבוע מאובדן חומר אפור באזורים מוחיים האחראיים לבקרת תפקודים אלו.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות של COVID-19 בדרגה קלה-עד-בינונית בטווח הרחוק, עם דגש על הפתולוגיה המוחית.  למיטב ידיעתם, זהו המחקר הראשון בו הושלמו בדיקות הדמיה לפני הדבקה בנגיף הקורונה ובחן את ההשפעות של הזיהום.

החוקרים בחנו את השינויים המוחיים ב-785 משתתפים ממאגר UK Biobank, בגילאים שנעו בין 51 עד 81 שנים, אשר השלימו בדיקות הדמיה פעמיים. המדגם כלל 384 ביקורות ו-401 מקרים שנמצאו חיוביים לזיהום בנגיף הקורונה בין שתי הבדיקות. בממוצע, תועד מרווח זמן של 141 ימים בין האבחנה ובין בדיקת ההדמיה השניה.

החוקרים זיהו הבדלים מג’וריים לאורך זמן בין שתי הקבוצות, כולל ירידה גדולה יותר בעובי החומר האפור וניגודיות רקמה בקורטקס אורביטו-פרונטאלי ואזור פארא-היפוקמפוס, שינויים משמעותיים יותר במדדי נזק רקמה באזורים עם קישוריות תפקודית לאזור חוש הריח בקורטקס וירידה גדולה יותר בנפח הגלובאלי של המוח.

בקרב חולים שנדבקו בקורונה תועדה ירידה קוגניטיבית משמעותית יותר בין שתי נקודות הזמן. ההשפעות ההדמייתיות והקוגניטיביות הללו עדיין נותרו לאחר הוצאת 15 חולים מאושפזים מניתוח הנתונים.

ממצאים אלו המעידים על שינויים הדמייתיים באזורי לימביים במוח עשויים להוות סמנים לפרוליפרציה דגנרטיבית של המחלה במסלולי חוש הריח, לאירועים נוירו-דלקתיים, או לאובדן קלט תחושתי המיוחס לאובדן חוש ריח.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם שינויים מזיקים אלו הם הפיכים חלקית או אם צפויים להישאר בטווח הארוך.

מתוך MedRxiv

לידיעה במדסקייפ