הוספת שאלון מדד Suicide Cognitions Scale לשאלון Public Health Questionnaire-9 הוביל לשיפור הדיוק של בדיקות סקר להערכת הסיכון לאובדנות במסגרת מרפאות ראשוניות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Family Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למעלה מ-95% מהמטופלים שזוהו בסיכון אובדני לפי בדיקת סקר על-סמך שאלון PHQ-9 לא ניסו לבצע מעשה אובדני, עובדה המעידה כי בדיקת סקר זו עשויה להוביל לטיפול מיותר ו/או הקצאה שגויה של משאבים מוגבלים. במחקר הנוכחי הם ביקשו לקבוע אם ניתן לשפר משמעותית את בדיקת הסקר להערכת הסיכון לאובדנות ולזהות את אלו בסיכון הגבוה ביותר לאובדנות.

החוקרים התמקדו במטופלים משש מרפאות צבאיות בחמישה בסיסים צבאיים ברחבי ארצות הברית, אשר השלימו שאלונים להערכה עצמית, כולל שאלון PHQ-9 וכן שאלון Suicide Cognitions Scale במהלך ביקור שגרתי במרפאה ראשונית. סוקרים שלא היו מודעים לתוצאות בדיקת הסקר השלימו הערכה של ההתנהגות האובדנית על-סמך ראיון עם המטופל.

מדגם המחקר כלל 2,744 חולים, מהם 13 (0.5%) עם התנהגות אובדנית ב-30 הימים לאחר בדיקת הסקר ו-28 (1.0%) עם התנהגות אובדנית ב-90 הימים לאחר בדיקת הסקר. מספר מרכיבים במדד Suicide Cognitions Scale פחות מ-30 ימים לאחר תוצאה חיובית בבדיקת סקר לסיכון אובדני.

כאשר החוקרים שילבו שאלות משאלון Suicide Cognitions Scale עם שאלות להערכת הסיכון האובדני על-בסיס שאלון PHQ-9 הם מצאו כי חל שיפור ביכולת זיהוי חולים בעלי הסיכון הגבוה ביותר להתנהגות אובדנית בתוך חודש מבדיקת סקר חיובית, ללא פגיעה ברגישות הכלים לזיהוי אלו בסיכון גבוה לאובדנות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב מטופלים במרפאות ראשוניות שנמצאו חיוביים בבדיקת סקר להערכת סיכון לאובדנות על-סמך שאלון PHQ-9, שילוב שאלות משאלון Suicide Cognitions Scale הוביל לשיפור זיהוי מטופלים בסיכון הגבוה ביותר לאובדנות בתוך 30 ימים.

The Annals of Family Medicine, November 2021, 19 (6) 492-498