תחושת דמורליזציה נפוצה בקרב חולי פרקינסון ועשויה להשפיע על התגובה לטיפול תרופתי (Neurology)

במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי דמורליזציה, השונה במאפייניה מדיכאון, הינה בעיה נפוצה בחולי פרקינסון ונקשרה עם הפרעה בתפקוד המוטורי. לדבריהם, כ-20% מחולי פרקינסון עשויים לסבול מדמורליזציה, כאשר חלק גדול מהם אינם סובלים מדיכאון.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את שיעורי ההימצאות והמאפיינים של דמורליזציה בחולי פרקינסון. חולים עם מחלת פרקינסון וביקורות גויסו באופן פרוספקטיבי ממרפאות הפרעות תנועה. דמורליזציה הוגדרה בנוכחות מדד חיובי בשאלון Diagnostic Criteria for Psychosomatic Research, Demoralization או בנוכחות מדד של 24 נקודות ומעלה לפי Kissne Demoralization Scale. דיכאון הוגדר בנוכחות מדד Patient Health Questionnaire-9 של 10 נקודות ומעלה.

החוקרים מדווחים כי שכיחות דמורליזציה עמדה על 18.1% בקרב 94 חולי פרקינסון ועל 8.1% מבין 86 מהביקורות (p=0.05). פרט לכך, שתי קבוצות היו דומות בגיל, מין, רמת השכלה, רמת הכנסה, גזע ומצב משפחתי. למרות שדמורליזציה הייתה קשורה בקשר הדוק עם דיכאון, זוהו חולים עם הפרעה אחת, אך ללא השניה. בקרב משתתפים עם מחלת פרקינסון, 7 מבין 19 (36.8%) חולים עם דיכאון, לא סבלו מדמורליזציה ו-5 מבין 17 (29.4%) מאלו עם דמורליזציה לא סבלו מדיכאון.

במדגם כולו, נוכחות מחלת פרקינסון (יחס סיכויים של 2.60) נקשה עם דמורליזציה, ביחד עם גיל צעיר יותר ואדם לא-נשוי בהווה. בקבוצת החולים עם מחלת פרקינסון, גיל צעיר יותר ומדד Unified Parkinson’s Disease Rating Scale, part III נקשרו עם דמורליזציה (יחס סיכויים של 1.06).

החוקרים מסכמים וכותבים כי דמורליזציה הינה תופעה נפוצה בחולי פרקינסון ונקשרה עם הפרעה בתפקוד מוטורי. במקרים של דמורליזציה, החולים סובלים מחוסר יכולת להתמודד עם מצבם, כך שמדובר בתופעה שונה מדיכאון. גישות הטיפול גם כן שונות ולכן חשוב לזהות דמורליזציה בחולי פרקינסון.

Neurology 2018

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן