צריכת אלכוהול רבה במהלך גיל ההתבגרות מובילה לשינויים מבניים וגנטיים ארוכי-טווח במוח, הניתנים להסגה עם טיפול קצר ב-Donepezil, כך עולה מתוצאות ראשוניות, אשר פורסמו במהלך חודש פברואר בכתב העת Alcoholism: Clinical and Experimental Research.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ממחקרים עולה לאחרונה כי בקרב מתבגרים המתחילים לשתות אלכוהול בגיל צעיר וממשיכים בכך לאורך השנים ניתן לזהות הפרעות זיכרון ולמידה. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה של חשיפה לאלכוהול על המוח של חולדות מתבגרות ע”י חשיפת החיות לאלכוהול בכמות מקבילה לזו שתוביל באדם לרמת אלכוהול של 0.08 (הסף החוקי לנהיגה תחת השפעת אלכוהול). החולדות נחשפו לכמות זו של אלכוהול 3 או 4 לילות בשבוע.
החוקרים מצאו כי החשיפה לאלכוהול בחולדות מתבגרות לוותה בירידה משמעותית בצפיפות תאים דנדריטים בחוט השדרה ובשינוי המאפיינים המורפולוגיים של תאים דנדריטים אלו בחולדות בוגרות. הממצאים מצטרפים לעדויות אודות חשיפה לצריכת אלכוהול במהלך גיל ההתבגרות וההשפעה השלילית על מבנה ותפקוד ההיפוקמפוס. החוקרים הדגימו שינוי גופני בנוירונים פרטניים בחלק במוח החיוני לתפקוד קוגניטיבי, בפרט זיכרון ולמידה. שינוי במספר התאים, בקונפורמציה או באופן פעילותם עשויה להשפיע רבות על תפקוד מעגלים עצביים.
השינויים בתאי דנדריטים אלו על-רקע חשיפה לאלכוהול לוו בשינויים גנטיים ואפיגנטיים בגן FMR1 (Fragile X Mental Retardation).
קורס טיפול קצר ב- Donepezil (2.5 מ”ג/ק”ג פעם ביום, למשך ארבעה ימים, החל מ-20 ימים לאחר חשיפה לאלכוהול) הביא לנסיגה בשינויים בתאים הדנדריטים בחולדות, כמו גם בשינויים הגנטיים והאפיגנטיים בגן FMR1.
החוקרים כותבים כי ההשפעה של Donepezil על FMR1 הייתה מאוד מבטיחה. לא רק שמדובר בתרופה שניתן לבחון ולחקור במונחים של שימוש קליני אפשרי, אלא העובדה שזוהו שינויים אפיגנטיים מספקת כיוון אפשרי של מנגנון לבחינה מעמיקה.
Alcohol Clin Exp Res. Published online February 15, 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!