פעילות גופנית עשויה למנוע פסיכוזה בצעירים בסיכון גבוה (J Clin Psychiatry)

פעילות גופנית עשויה לשפר תסמינים חיוביים ושליליים, כמו גם תפקוד חברתי וקוגניטיבי, בצעירים בסיכון גבוה במיוחד לפסיכוזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry.

החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעה המניעתית של פעילות גופנית על תסמיני סכיזופרניה וגם לבחון את ההשפעה על ההיפוקמפוס, אזור במוח בו לעיתים קרובות ניתן לזהות שינויים טרם הופעת פסיכוזה.

לצורך כך, הם בחנו 12 מתבגרים או מבוגרים צעירים בסיכון גבוה במיוחד לפסיכוזה (גילאי 16-24 שנים), אשר דיווחו על אורח חיים יושבני בעיקרו. המשתתפים השלימו שאלוני Structured Interview for Prodromal Syndromes לפני ואחרי התערבות פעילות גופנית לאורך 12 שבועות, במטרה לאפשר לחוקרים לאבחן תסמינים מוקדמים ולעקוב אחר שינויים בתסמינים חיוביים ושליליים.

המשתתפים חולקו באקראי לפעילות גופנית 2 או 3 פעמים בשבוע והתאמנו ב-65-85% מצריכת החמצן המקסימאלית במשך 30 דקות בכל פעם, תחת השגחה של פיזיולוג ספורט. התסמינים החיוביים והשליליים, תפקוד חברתי, תוצאות הערכה נוירו-קוגניטיבית, כושר קרדיווסקולארי ומבנה ההיפוקמפוס וקישוריות תפקודית נבחנו לפני ואחרי המחקר.

בסופו של דבר, תשעה משתתפים השלימו את ההתערבות. בקרב המשתתפים במחקר תועד שיפור בתסמינים החיוביים והשליליים ובתפקוד החברתי; עוד זוהה שיפור בתחומים רבים בתפקוד הקוגניטיבי וכן עליה בקישוריות הפונקציונאלית בין ההיפוקמפוס השמאלי והקורטקס האוקסיפיטלי לאחר 12 שבועות פעילות גופנית.

תוצאות המחקר מעידות כי התערבות פעילות גופנית אפשרית במדגם של צעירים בסיכון גבוה במיוחד ועשויים לסייע בשיפור תפקוד קליני, חברתי וקוגניטיבי, וכן להשפיע לטובה על שינויים בתפקוד המוח באזורים שנקשרו עם התפתחות פסיכוזה. ממצאים אלו מהווים את הבסיס למחקר אקראי ומבוקר בשלב 2.

J Clin Psychiatry. 2017;78:e1167-e1173

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן