השכמות ליליות תכופות מלוות בבעיות התנהגותיות ורגשיות בילדים קטנים (Sleep Med)

חוקרים מצרפת מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השכמות ליליות קבועות בילדים בגילאי 2-5 שנים מלוות בתסמינים רגשיים, היפראקטיביות/הפרעות קשב והפרעות התנהגות כאשר הילדים מגיעים לגיל גן חובה.

החוקרים בחנו את הקשר בין השכמות ליליות ובין הפרעות התנהגות אפשריות במדגם שכלל 1,143 ילדים (כ-47% בנות) מצרפת. מדדים להערכת השכמות ליליות של הילדים כולל גורמים דוגמת הירדמות ונוכחות הורים וזמני שינה לא-סדירים נאספו בגילאי 2, 3 ו-5-6 שנים, על-בסיס שאלונים להורים.  עוד בחנו החוקרים הפרעות התנהגות, תסמינים רגשיים, בעיות ביחסים עם עמיתים, התנהגות אנטי-סוציאלית והפרעות קשב/היפראקטיביות.

החוקרים מדווחים כי 78% מהילדים סווגו תחת קטגוריית השכמות ליליות נדירות ו-22% תחת השכמות ליליות נפוצות.

בקרב ילדים בקבוצת השכמות לילה נפוצות, בהשוואה לאלו בקבוצה המקבילה, תועד סיכון גבוה כפליים לתסמינים רגשיים, סיכוי גבוה פי 1.5 להפרעות התנהגות או הפרעות קשב/היפראקטיביות בגילאי 5-6 שנים, לפני תקנון להתנהגות בגיל שנתיים. עם זאת, לאחר שנלקחו בחשבון משתנים העשויים להשפיע על הקשר הנ”ל, רק הקשר עם תסמינים רגשיים נותר מובהק סטטיסטית.

החוקרים זיהו נתונים נוספים אותם יש לבחון כאשר חושדים כי ילד עשוי לספק מהפרעות קשב מסוימות, עם הזדמנות להתחיל התערבות בשלב מוקדם עוד יותר, דבר המלווה בסיכויי הצלחה גדולים משמעותית.

הקשר בין השכמות ליליות ובין הפרעות התנהגות אינן מובן מאליו ועשוי להעיד כי לבעיות אלו מכנה משותף ככל הנראה, הפרעה בבקרת תהליכים עצביים דבר המסביר מדוע גם אלו עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות יכולים לשמור על ריכוז רב במצבים מסוימים ולא יכולים להתרכז במצבים אחרים.

Sleep Med 2017

לידיעה  במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן